ברפואה
קטמין פותח ב-1962 כחומר הרדמה שמשאיר את הנשימה יציבה — ולכן הוא עד היום תרופה חיונית בחדרי ניתוח, במיון, בשדה הקרב ובווטרינריה (“קטלר”). במינון רפואי, במעקב, הוא בטוח. בחוץ — זו מולקולה אחרת לגמרי מבחינת הסיכון, כי אין מי שמודד.
בקצרה: קטמין בשמונה תשובות
למי שמחפש “מה זה קטמין”, “קטמין השפעה”, “קטמין תופעות לוואי” או “התמכרות לקטמין” — כאן התשובות הקצרות; הפירוט בהמשך.
מה זהקטמין — חומר הרדמה דיסוציאטיבי שפותח בשנות ה-60 ומשמש עד היום בחדרי ניתוח, במיון ובווטרינריה. ברחוב: אבקה לבנה או נוזל, “K”, “ספיישל K”, “קיי”, “קט”. בישראל — סם מסוכן; השימוש מותר רק במסגרת רפואית.
איך משפיעתוך דקות (בהסנפה): ניתוק מהגוף, ציפה, קהות חושים, עיוות של זמן ומרחב, דיבור מרוח, חוסר קואורדינציה. בכמות גדולה — “חור K”: שיתוק זמני, אי-יכולת לדבר, תחושת מוות או “יציאה מהגוף”. נמשך כשעה; הבלבול — יותר.
תופעות לוואימיידיות: בחילה והקאה, דופק ולחץ דם, בלבול, נפילות, אובדן זיכרון, חרדה ופאניקה, הזיות. ארוכות טווח: שלפוחית קטמין (דחיפות, כאב, דם בשתן, התכווצות השלפוחית), “K-cramps” — כאבי בטן, פגיעה בזיכרון ובריכוז, דיכאון, דיסוציאציה שנשארת.
האם ממכרכן. התלות היא בעיקר נפשית — “כדי לכבות את הראש” — אבל הסבילות נבנית תוך שבועות, הכמויות גדלות, ו“רק בסופי שבוע” הופך לכל ערב ואז לבוקר. NIDA, EUDA ו-FRANK מכירים בתלות בקטמין.
תסמיני גמילהאין תסמונת גופנית מסוכנת כמו באלכוהול — אבל יש: דחף חזק, חרדה, דיכאון, עצבנות, הזעה, רעד, חוסר שינה, סיוטים, עייפות. שיא בימים הראשונים, שבוע-שבועיים; מצב הרוח — יותר. רוב החזרות קורות בשבועיים הראשונים.
תרופה מול סםקטמין ואסקטמין (ספריי לאף) ניתנים לדיכאון עמיד — אחרי הערכה, במסגרת מפוקחת, עם מעקב. זה לא אותו דבר כמו להסניף “לדיכאון” בבית: בלי מינון ידוע, בלי בדיקה מה בשקית, בלי מי שיבדוק מה קורה לשלפוחית ולראש.
מתי מסוכן באמתעם אלכוהול, GHB, בנזודיאזפינים או אופיואידים — דיכוי נשימה והקאה בלי הכרה; “חור K” באמבטיה, ליד בריכה או בכביש; פסיכוזה; ושימוש יומי עם שלפוחית שכבר כואבת. בלי הכרה — 101, על הצד, לא לבד.
מה עושיםMAAVAR CLINIC: הערכה של פסיכיאטר-נרקולוג (דיכאון, דיסוציאציה, פסיכוזה, מה עוד נלקח), הפניה לאורולוג כשצריך, ייצוב של ימים, שיקום של חודש עד שלושה בווילה בקריית גת, משפחה. קבלה בכל יום, מגיל 18.
תשובה קצרהקטמין הוא תרופת הרדמה שבחוץ הפכה לסם של מועדונים ושל סלונים — ומה שמושך בו הוא בדיוק מה שמסוכן: הניתוק. לשעה אחת הראש שקט, הגוף רחוק, הבעיות לא נוגעות; ובכמות גדולה מדי מגיע “חור K” — לכודים בגוף שלא זז. מי שמשתמש בו “כדי לכבות מחשבות” בונה תוך שבועות סבילות ותלות נפשית שמעבירה אותו מסופי שבוע לכל ערב; ומי שמשתמש כל יום מגיע, לעיתים קרובות תוך חודשים, לשלפוחית שכואבת, לכאבי בטן, לזיכרון שמתפורר ולדיכאון עמוק יותר מזה שאיתו התחיל. הגמילה עצמה אינה מסוכנת לחיים — אבל השבועיים הראשונים של חרדה, דיכאון וחוסר שינה הם הסיבה שרוב הניסיונות לבד נכשלים. ב-MAAVAR CLINIC: הערכה של פסיכיאטר-נרקולוג, אורולוג כשצריך, ייצוב של ימים, ושיקום של חודש עד שלושה שבו מטפלים במה שהקטמין השתיק.
מה זה קטמין — ואיך קוראים לו ברחוב
אותו חומר, שני עולמות. ההבדל הוא לא המולקולה — אלא מי מחזיק את המזרק או את השקית.
ברחוב — K, ספיישל K, קיי, קט
אבקה לבנה גבישית שמסניפים (הצורה הנפוצה בישראל), נוזל שמבושל לאבקה או מוזרק, לעיתים כדורים שנמכרים כ“אקסטזי”. בשוק — גם קטמין “הודי” או “גרמני” מזויף: קטמין מעורבב בחומרים אחרים, או בכלל לא קטמין.
“חור K” / K-hole
השם שניתן למצב שבו הכמות גדולה מספיק כדי לנתק לגמרי: הגוף לא זז, הדיבור לא יוצא, העולם מתפרק לחלקים, ותחושה של מוות או “יציאה מהגוף”. חלק מחפשים את זה; רוב מי שחווה את זה פעם — מפחד. כאן קורות הנפילות, ההקאות בלי הכרה והטביעות.
מה הוא לא
קטמין הוא לא “אקסטזי חלש”, לא “קוקאין בלי דופק”, ולא LSD. הוא דיסוציאטיבי — מנתק, לא מעורר ולא מרחיב — ולכן גם הסכנות שלו שונות: לא הלב, אלא ההכרה, השלפוחית והזיכרון.
דיסוציאציה — המילה שצריך להכירדיסוציאציה היא ניתוק בין התודעה לבין הגוף, הרגשות והסביבה: “אני צופה בעצמי מבחוץ”. בקטמין זו ההשפעה המבוקשת; אצל מי שמשתמש הרבה — היא נשארת גם בלי החומר: ימים של ערפל, תחושה שהכול לא אמיתי, קושי להרגיש. אצל מי שמגיע אלינו זה אחד הדברים הראשונים שד״ר גולין בודק.
קטמין כטיפול בדיכאון — ומה זה לא
“קטמין דיכאון” הוא חיפוש נפוץ — ולכן ההבחנה כאן, בלי להוריד מהטיפול הרפואי.
מה קיים באמת
אסקטמין (תרסיס לאף, שם מסחרי ספרבאטו) אושר ב-2019 לדיכאון עמיד לטיפול, וניתן רק במסגרת רפואית מפוקחת, עם השגחה אחרי כל מתן; עירויי קטמין לדיכאון ניתנים בבתי חולים ובקליניקות אחרי הערכה פסיכיאטרית, במינון מדוד, עם מעקב. זה טיפול לגיטימי לחלק מהמטופלים — ולא נגדו העמוד הזה.
מה זה לא
להסניף K בבית “כי קראתי שזה עוזר לדיכאון” — זה לא טיפול: אין מינון ידוע, אין בדיקה מה בשקית, אין מי שבודק שלפוחית, לחץ דם וראש, ואין תוכנית. התוצאה הנפוצה — דיכאון שמשתפר לשעה ומחמיר לשבוע, ותלות שמצטרפת אליו.
כשהטיפול הרפואי הופך לבעיה
נדיר אבל קיים: מטופל שקיבל קטמין בקליניקה, הרגיש את הניתוק — ומחפש אותו בחוץ בין הטיפולים. הסימן: “הטיפול לא מספיק, אני משלים”. במצב כזה מדברים עם הפסיכיאטר המטפל — ואפשר איתנו.
אם יש דיכאוןדיכאון שמביא לקטמין מהרחוב הוא דיכאון שלא טופל — או שטופל לא נכון. ההערכה אצלנו מתחילה בו, לא בקטמין: מה הדיכאון, מה הטראומה, מה החרדה — ומה מגיע למטופל מהרפואה הרגילה לפני שהוא מרפא את עצמו בשקית. על דיכאון והתמכרות.
איך קטמין משפיע — מה קורה בגוף ובראש
תיאור ההשפעה כאן הוא מידע — לא המלצה. אין בעמוד הזה מינונים ולא יהיו: כל “מינון בטוח” מהאינטרנט הוא ניחוש על שקית שאיש לא בדק.
תוך דקותבהסנפה — 5–15 דקות עד ההשפעה; ההשפעה נמשכת כ-45–60 דקות, הבלבול והקהות — שעות. הקצב המהיר הזה הוא גם הסיבה ש“עוד אחד” מגיע לפני שהקודם נגמר — וכך נכנסים לחור K בלי להתכוון.
בראשניתוק מהגוף, תחושת ציפה או כבדות, זמן שמתארך או נעלם, צבעים וצלילים מעוותים, מחשבות שנשברות באמצע. אצל חלק — רוגע ו“שקט בראש”; אצל חלק — חרדה, פאניקה, תחושת מוות קרוב.
בגוףקהות — אפשר להיפצע ולא להרגיש; חוסר קואורדינציה, דיבור מרוח, הליכה כמו שיכור, עיניים שנעות מצד לצד, בחילה והקאה, דופק ולחץ דם שעולים. לא מרגישים כאב — ולכן לא מרגישים גם סכנה.
“חור K”בכמות גדולה — שיתוק זמני: שומעים, אולי רואים, לא יכולים לזוז או לדבר. חלק מתארים “יציאה מהגוף”, מנהרה, מוות. עובר תוך עשרות דקות — אם לא נופלים, לא מקיאים בלי הכרה ולא נמצאים במים.
אחריבלבול, חורים בזיכרון (“מה קרה אתמול?”), בחילה, עייפות, דיכאון קל עד בינוני למחרת, ולעיתים דיסוציאציה שנמשכת ימים. אחרי שימוש כבד — ערפל של שבוע.
למה זה מושךכי לשעה אחת שום דבר לא נוגע: לא החרדה, לא הטראומה, לא הדיכאון. זה בדיוק מה שהופך קטמין לסם של אנשים שכואב להם — ומה שהופך אותו לממכר אצלם יותר מאצל כולם.
תופעות לוואי של קטמין — מיידיות וארוכות טווח
“קטמין תופעות לוואי” — כאן כולן, גם אלה שלא כתובות על השקית.
מיידיות — באותו ערב
בחילה והקאה (מסוכן בלי הכרה), בלבול, חרדה והתקפי פאניקה, הזיות, דופק ולחץ דם מוגברים, נפילות וחבלות שלא מרגישים, אובדן זיכרון לשעות, קשיי נשימה בשילוב עם אלכוהול או כדורים. למחרת — עייפות, ערפל, מצב רוח ירוד.
שלפוחית ודרכי השתן
דחיפות וצורך להשתין כל חצי שעה, צריבה וכאב, דם בשתן, אי-שליטה בלילה; עם הזמן — השלפוחית מתכווצת ומצטלקת. זו הפגיעה הייחודית לקטמין, והיא יכולה להיות בלתי הפיכה. פירוט — בסעיף שלפוחית קטמין.
בטן וכבד
“K-cramps” — התכווצויות וכאבי בטן עזים אצל משתמשים קבועים, לעיתים עם בחילות ממושכות; ובמחקרים — פגיעה בדרכי המרה ובכבד בשימוש כבד.
זיכרון וחשיבה
פגיעה בזיכרון לטווח קצר, בריכוז ובלמידה — בולטת אצל משתמשים יומיים, וחלקה נשאר חודשים אחרי ההפסקה. סטודנטים ועובדי הייטק מתארים “הראש לא עובד כמו פעם”.
נפש
דיכאון שמחמיר בין השימושים, חרדה, דיסוציאציה שנמשכת בלי החומר, ופסיכוזה — מחשבות רדיפה, הזיות — אצל חלק, במיוחד עם שימוש יומי או רקע משפחתי. על פסיכוזה אחרי סמים.
אף ועור
בהסנפה — דלקות, דימומים, פגיעה במחיצת האף; בהזרקה — זיהומים ופצעים. וכמעט תמיד — ירידה במשקל, כי מי שמשתמש כל ערב לא אוכל ארוחת ערב.
שלפוחית קטמין — הנזק שאף אחד לא מזהיר ממנו
במדינות שבהן הקטמין נפוץ זמן רב יותר — בריטניה, הונג קונג — זו הסיבה המרכזית לאשפוזים של משתמשי קטמין צעירים.
מה זהדלקת כרונית של דופן השלפוחית (ציסטיטיס על רקע קטמין) אצל משתמשים קבועים: הקטמין ותוצרי הפירוק שלו מופרשים בשתן ופוגעים ברירית. מתוארת בספרות כבר יותר מ-15 שנה — ובישראל רופאים רבים עדיין לא שואלים על קטמין.
הסימניםצורך להשתין בתדירות גבוהה מאוד, גם בלילה; דחיפות שאי אפשר לעצור; צריבה וכאב בשלפוחית ובבטן התחתונה; דם בשתן; כאב בזמן ואחרי מתן שתן. מאובחן לעיתים קרובות כ“דלקת בדרכי השתן” — אנטיביוטיקה לא עוזרת, כי זה לא זיהום.
מה קורה אם ממשיכיםהשלפוחית מתכווצת ומצטלקת, הקיבולת יורדת לכמה עשרות מיליליטר, הכאב הופך קבוע; בשלבים מתקדמים — פגיעה בכליות, ובמקרים קשים ניתוח. חלק מהנזק אינו הפיך.
מה עושיםלהפסיק — זה הטיפול היחיד שעובד לאורך זמן; ואורולוג שיודע שמדובר בקטמין. בהפסקה מוקדמת רוב הסימנים נרגעים תוך שבועות עד חודשים. אצלנו — הפניה אורולוגית היא חלק מההערכה כשיש תלונות.
להגיד לרופאמי שמגיע לרופא המשפחה או למיון עם כאבי שלפוחית ודם בשתן ולא אומר שהוא משתמש בקטמין — מקבל אנטיביוטיקה ובדיקות מיותרות, ומאבד חודשים. הרופא לא מדווח למשטרה. להגיד.
האם קטמין ממכר? איך התלות נבנית
לא ממכר כמו אופיואידים בגוף — ממכר מאוד בראש, ודווקא אצל מי שכואב לו.
תלות נפשית — החזקה
קטמין לא גורם לקריז גופני כמו הרואין — ולכן רבים בטוחים שהם “לא מכורים”. אבל התלות הנפשית בו חזקה: הוא הופך לדרך היחידה לכבות מחשבות, להירגע, להיות בחברה. “אני יכול להפסיק מתי שארצה” — ולא מפסיקים.
סבילות — המהירה
תוך שבועות של שימוש קבוע אותה כמות כבר לא מנתקת; הכמויות גדלות, ההפסקות מתקצרות, ו“חור K” שפעם היה תאונה הופך למטרה. סבילות מהירה היא אחד הסימנים הברורים ביותר להתמכרות לקטמין.
דפוס הבולמוס
קטמין נלקח “עוד אחד ועוד אחד” — כי ההשפעה קצרה והזיכרון של הכמות נמחק. ערב שמתחיל ב“רק קצת” נגמר בגרמים. הדפוס הזה — ולא הכמות היומית — הוא מה שהורס שלפוחית וזיכרון.
מי בסיכון
מי שמשתמש כדי להתמודד — עם דיכאון, חרדה, טראומה, אבל; מי שמתחיל צעיר; מי שהסביבה שלו (מועדון, חברים, בן זוג) משתמשת; ומי שכבר מכור למשהו אחר. הסצנה הישראלית — תל אביב, מסיבות טבע, אחרי המלחמה — מספקת את כל התנאים.
מה אומרים המקורותNIDA מסווג קטמין כסם דיסוציאטיבי עם פוטנציאל לתלות; EUDA ו-FRANK מתארים סבילות, תלות נפשית, ו“דחף חזק להשתמש שוב” כמאפיינים של שימוש קבוע. זה לא ויכוח — זה מתועד.
מסוף שבוע לכל יום — ארבעה שלבים של התמכרות לקטמין
הדרך הזאת אורכת אצל רובם שנה-שנתיים. אצל מי שמשתמש כדי לכאוב פחות — פחות.
1
מועדון, מסיבה, פעם בחודש: K “במקום לשתות”, “כדי להרגיש את המוזיקה”. השקית היא של מישהו אחר. אין בעיה — ואין גם מודעות למה שיקרה אם זה ימשיך.
2
הביתה: K בסלון עם חברים, אחר כך לבד, “לכבות את הראש אחרי העבודה”. פעמיים בשבוע, שקית משלכם, איש קשר קבוע בצ׳אט. כאן הקטמין משנה תפקיד — ממסיבה לתרופה.
3
כל ערב: הסבילות עלתה, הכמויות גדלו, בלי K לא נרדמים ולא נרגעים. מתחילות הריצות לשירותים, הכאב בבטן, חורים בזיכרון בעבודה. “אני אפסיק אחרי הפרויקט”.
4
גם ביום: K בבוקר כדי לתפקד, חור K בבית לבד, שלפוחית שכואבת כל הזמן, דיסוציאציה שלא עוברת, דיכאון. המשפחה מוצאת שקיות — או מוצאת אתכם על הרצפה. כאן מתחילות רוב הפניות.
איפה לעצורבשלב 2 מספיקה בדרך כלל החלטה ותוכנית; בשלב 3 — הערכה של רופא ולעיתים מסגרת; בשלב 4 — מסגרת, אורולוג ופסיכיאטר. הבעיה: בשלב 2 אף אחד לא מאמין שיגיע לשלב 4.
סימנים שהמשפחה רואה — איך מזהים שימוש קבוע בקטמין
אף סימן לבדו לא מוכיח. שלושה-ארבעה ביחד — לדבר, לא לחפש.
שקיות ואבקהשקיות זיפ קטנות ריקות, שאריות אבקה לבנה על טלפון, כרטיס או מראה, מפתח או שטר מגולגל בכיס, “ריח של שום דבר” — לקטמין אין ריח. מתחת למיטה, בתיק, ברכב.
שירותיםהולך לשירותים כל חצי שעה, קם בלילה שוב ושוב, מתלונן על צריבה, “דלקת בדרכי השתן” שחוזרת ואנטיביוטיקה שלא עוזרת. אצל גבר צעיר — זה כמעט תמיד קטמין.
“לא כאן”מבט ריק, דיבור איטי ומרוח, תגובה באיחור, הליכה לא יציבה בערב; למחרת — “לא זוכר”. ועם הזמן — ערפל גם בימים שבלי: דיסוציאציה.
בטן וגוףכאבי בטן חוזרים, בחילות, ירידה במשקל, עיניים שנעות מצד לצד בזמן ההשפעה, חבלות שלא זוכרים מאיפה.
כסף וחבריםהוצאות במזומן שלא מוסברות, הלוואות קטנות, חברים חדשים מהסצנה, היעלמות של החברים הישנים, וסופי שבוע שמתחילים ביום חמישי ונגמרים בשני.
מצב רוחדיכאון שמעמיק, חרדה בבקרים, אדישות, איבוד עניין בלימודים ובעבודה, ולפעמים — מחשבות רדיפה או דיבור מוזר על “לראות את עצמי מבחוץ”.
תסמיני גמילה מקטמין — מה מרגישים כשמפסיקים, וכמה זמן
“גמילה מקטמין” היא לא מסוכנת לגוף — היא מסוכנת לתוכנית: בלי מישהו ליד, השבועיים הראשונים נגמרים בחזרה.
ימים 1–3דחף חזק מאוד — במיוחד בערב ובמצבים שהיו קשורים לשימוש; חרדה, עצבנות, חוסר מנוחה, הזעה, רעד קל, דופק מהיר, קושי להירדם וסיוטים. לא מסוכן לחיים — אבל זה הזמן שבו רוב האנשים “רק לוקחים קצת כדי לישון”.
ימים 4–7דיכאון: ריקנות, עצב, “שום דבר לא שווה”, עייפות כבדה, שינה מרובה או קטועה, תיאבון שחוזר. הדיסוציאציה נרגעת בהדרגה — הראש מתחיל להרגיש את הגוף. חלק חווים כאן את הדיכאון שבגללו התחילו — מוגבר.
שבוע 2הדחף פוחת אבל מגיע בגלים — טריגרים: מוזיקה, חברים, סוף שבוע. החרדה יורדת, השינה משתפרת, הריכוז עדיין חלש. כאבי הבטן ותלונות השלפוחית מתחילים להירגע אצל מי שלא הגיע לנזק קבוע.
שבועות 3–8מצב הרוח מתייצב לאט; הזיכרון והריכוז חוזרים בהדרגה — לא תמיד במלואם; הדחף נשאר קשור למצבים. זה השלב שבו רואים מה נשאר “מתחת”: דיכאון, חרדה, טראומה — ומטפלים בו.
מה לא עושים לבדלא מחליפים קטמין באלכוהול או בכדורי שינה “רק לשבועיים” — זו הדרך הנפוצה להתמכרות שנייה. ולא נשארים לבד עם דיכאון שמעמיק בשבוע הראשון: מחשבות קשות בגמילה הן סיבה לרופא היום, לא “יעבור”. על קריז — מה עושים ועל תסמיני קריז מסמים.
מתי קטמין מסוכן באמת — ומה עושים
על מנת יתר מסמים — מה עושים: הצעדים הראשונים עד שמד״א מגיע.
בלי הכרה והקאה
קטמין לבדו נדיר שהורג — אבל הקאה בלי הכרה (אספירציה), במיוחד עם אלכוהול, היא כן. אדם שלא מגיב אחרי K: להשכיב על הצד, לא להשאיר לבד, 101. לא “לתת לו לישון”.
שילובים
אלכוהול, GHB, בנזודיאזפינים (קלונקס, קסנקס), אופיואידים, כדורי שינה — דיכוי נשימה; קוקאין וממריצים — לב ופסיכוזה; MDMA — חום והתייבשות. רוב מקרי המוות עם קטמין הם שילובים, לא קטמין.
מים, גובה, כביש
“חור K” באמבטיה — טביעה; במרפסת — נפילה; ברחוב — תאונה. ונהיגה אחרי קטמין — כמו שיכור שלא מרגיש כאב. אסורה בחוק ומסוכנת שעות אחרי.
פסיכוזה ודיסוציאציה
מחשבות רדיפה, קולות, ניתוק שלא עובר אחרי ימים — מיון, ואחר כך פסיכיאטר. אצל חלק קטמין חושף נטייה למחלה פסיכוטית.
“סם אונס”
קטמין משמש גם להחדרה למשקה ללא ידיעה — בגלל הקהות וחורי הזיכרון. מי שהתעורר בלי זיכרון של הערב — מיון, בדיקה, ותלונה. זה לא אשמת מי שנפגע.
שלפוחית שכואבת
דם בשתן, כאב קבוע, אי-יכולת להחזיק — לא לחכות: אורולוג, ולהגיד לו שמדובר בקטמין. ההפסקה מוקדם היא ההבדל בין שבועות לבין נזק קבוע.
“רק בסופי שבוע” הפך לכל ערב — והשירותים כבר כל חצי שעה?שיחה דיסקרטית, ללא התחייבות: האם זו כבר התמכרות, מה עם השלפוחית, מה מתחת לקטמין — ומה הדרך הנכונה: לבד עם תוכנית, רופא, או מסגרת. גם בשם קרוב. תשובה באותו יום.
ייעוץ ראשוני ב‑WhatsAppגמילה מקטמין לבד — מתי זה אפשרי, ומתי צריך מסגרת
“גמילה מקטמין לבד” — אפשרי לחלק. השאלה היא באיזה שלב אתם, ומה מתחת.
לבד — כשזה שלב 1–2
שימוש של פעמים ספורות בחודש, בלי דיכאון, טראומה או חרדה מתחת, בלי חומרים אחרים, בלי תלונות שלפוחית, ועם סביבה שלא משתמשת. מה עוזר: להוציא את השקית ואת איש הקשר מהטלפון, להודיע לחברים, לשנות את סופי השבוע, ומישהו שיודע.
רופא — כשיש משהו מתחת
דיכאון, חרדה, PTSD, אבל, ADHD; שימוש “כדי לכבות את הראש”; ניסיונות קודמים שנגמרו בדיכאון; תלונות שלפוחית. כאן גמילה בלי טיפול במה שמתחת היא הפסקה עד הערב הקשה הבא.
מסגרת — כשזה שלב 3–4
שימוש יומי או כמעט יומי, חורי K, סבילות שגדלה, שילוב עם אלכוהול, GHB או קוקאין, פסיכוזה או דיסוציאציה שנשארת, בית או זוגיות שמשתמשים בהם, שלושה ניסיונות שנכשלו. מסגרת מוציאה מהסצנה, מטפלת במה שמתחת, ונותנת שבועיים ראשונים עם מישהו ליד.
הכלל שלנוניסיון אחד לבד, עם תוכנית, בשלב 1–2 — סביר. בשלב 3 ומעלה — לא עוד כוח רצון: הערכה. ההבדל בין הניסיון הרביעי לבד לבין הצלחה הוא בדרך כלל לא רצון — אלא מי מטפל בדיכאון שהקטמין כיסה.
ד״ר משה גולין — מה בודקים כשמגיעים עם קטמין: דיכאון, דיסוציאציה, שלפוחית
הערכה, דיכאון, דיסוציאציה, פסיכוזה, תחלואה כפולה
ד״ר משה גולין
רופא פסיכיאטר, נרקולוג, רופא בכיר עם 40 שנות ניסיון
בקטמין ההערכה הרפואית מתחילה משלוש שאלות: מה מתחת — דיכאון, חרדה, טראומה, אבל — שהקטמין טיפל בהם בדרכו, וצריך לטפל בהם נכון כדי שלא יחזירו לשקית; מה נשאר — דיסוציאציה שלא עוברת, פסיכוזה, פגיעה בזיכרון — שדורש מעקב פסיכיאטרי ולא רק גמילה; ומה בגוף — שלפוחית, בטן, כבד, משקל — שדורש אורולוג ובדיקות. ד״ר גולין עושה את ההערכה הזאת בשיחה ובבדיקה, ומחליט על התוכנית: ייצוב ושיקום, טיפול תרופתי בדיכאון או בחרדה לפי הצורך, הפניה אורולוגית, או קודם בית חולים.
הוא גם זה שמבדיל בין מטופל שקיבל קטמין בקליניקה לדיכאון ואיבד את הגבול, לבין מי שמרפא את עצמו מהשקית — ומדבר עם הפסיכיאטר המטפל כשצריך. כל החלטה על תרופות, על קצב ועל רמת ההשגחה — שלו ושל הצוות הרפואי, לפי האדם. בלי מינונים בעמוד, בלי “טיפים” — רק רופא.
מתחתדיכאון, חרדה, טראומה, אבל.
נשארדיסוציאציה, פסיכוזה, זיכרון.
בגוףשלפוחית, בטן, כבד — אורולוג.
תרופותלפי האדם, לא לפי העמוד.
רישיון משרד הבריאות
MAAVAR CLINIC פועלת ברישיון משרד הבריאות לטיפול בהתמכרויות לשנים 2026–2028, בכתובת Yehoshafat 14, Kiryat Gat. הערכה, ייצוב וכל החלטה תרופתית נעשות בידי רופא בתוך מסגרת מורשית. בעמוד אין שמות תרופות, מינונים או הנחיות הפסקה — זה נשאר בחדר של הרופא.
רישיון משרד הבריאות מס׳ 15718סוג: רישיון מוסד רפואי לטיפול במשתמשים בסמים — מוסד רפואי אשפוזי, 15 מיטות אשפוז.
שם המוסד: מעבר קליניק — MAAVAR CLINIC.
כתובת: יהושפט 14, קריית גת — Yehoshafat 14, Kiryat Gat.
מנהל המוסד: ד״ר משה גולין, מס׳ רישיון רופא 84378.
בעלי המוסד: מעבר קליניק.
בתוקף מ־01.10.2026 עד 01.07.2028.
הנפיק: משרד הבריאות, האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים, לפי סעיף 35 לפקודת בריאות העם, 1940.
שם המוסד: מעבר קליניק — MAAVAR CLINIC.
כתובת: יהושפט 14, קריית גת — Yehoshafat 14, Kiryat Gat.
מנהל המוסד: ד״ר משה גולין, מס׳ רישיון רופא 84378.
בעלי המוסד: מעבר קליניק.
בתוקף מ־01.10.2026 עד 01.07.2028.
הנפיק: משרד הבריאות, האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים, לפי סעיף 35 לפקודת בריאות העם, 1940.
איך נראית גמילה מקטמין ב-MAAVAR CLINIC — ארבעה שלבים
לא “28 יום לכולם”. הקצב — לפי מה שמתחת ומה שנשאר.
1
הערכה — ביום הראשון: ד״ר גולין בודק מה מתחת לקטמין ומה נשאר ממנו, מה עוד נלקח (אלכוהול, GHB, קוקאין, כדורים), האם יש תלונות שלפוחית ובטן — ומכאן התוכנית, כולל הפניה לאורולוג כשצריך. קבלה בכל יום, בלי הפניה.
2
ייצוב — ימים: שינה, אוכל, תנועה, מישהו ליד בערב הראשון והשני; הרופא מחליט לפי האדם מה נדרש לחרדה ולשינה. בקטמין אין דטוקס גופני כבד — אבל יש דיכאון וחרדה של השבוע הראשון שצריך לעבור בהשגחה, לא לבד בדירה.
3
שיקום — חודש עד שלושה: קבוצות יומיות, שיחות אישיות עם מדריך, כלים קוגניטיביים-התנהגותיים לדחף ולמצבים (סוף שבוע, מוזיקה, חברים), טיפול בדיכאון, בחרדה או בטראומה שמתחת, 12 הצעדים בהתאמה, ספורט ושגרה. לפי NIDA, לסמים דיסוציאטיביים אין תרופה ייעודית — הטיפול ההתנהגותי הוא שעובד.
4
משפחה והמשך: המשפחה לומדת גבולות — כסף, סופי שבוע, החברים מהסצנה; בשחרור — תוכנית כתובה, קו חירום לקליניקה, רופא ממשיך ואורולוג במעקב. מי שעוד לא מוכן לחזור לתל אביב של יום חמישי — מאריך.
למה מסגרת ולא “רק פסיכולוג”בשלב 1–2 פסיכולוג וקבוצה בקהילה הם דרך טובה. מסגרת מגורים היא בשביל מי שהסצנה, הדירה וסופי השבוע הם עצמם הטריגר, ובשביל מי שיש לו דיכאון, פסיכוזה או דיסוציאציה שדורשים רופא ליד. על התוכנית — תוכנית השיקום; על המסגרת — אשפוזית.
מצאתם שקיות אצל הבן או הבת — ולא יודעים אם זה “רק מסיבות” או כבר התמכרות?שיחה דיסקרטית להורים ולבני זוג, ללא התחייבות: מה הסימנים, מה לומר ומה לא, מתי זה דחוף — ומה האפשרויות. בלי שהוא יודע, אם כך נוח לכם.
שיחה דיסקרטית ב‑WhatsAppרמיז — המשפחה, הגבולות והחזרה לסצנה בלי קטמין
משפחה, גבולות, סופי שבוע, השבועות שאחרי
רמיז
מדריך שיקום למעברים, גבולות ותמיכה במשפחה
בקטמין הפונים הם כמעט תמיד הורים או בן זוג של מישהו בן 22–32 — והבעיה אחרי השחרור היא לא השקית, אלא יום חמישי: החברים, המועדון, הדירה שבה זה קרה, הטלפון עם איש הקשר. רמיז עובד עם החלק הזה — עם ההורים שמממנים בלי לדעת, עם בת הזוג שמשתמשת גם היא, עם הגבולות שבלעדיהם השיקום לא מחזיק: מי מחזיק את הכסף בחודשים הראשונים, מה עונים לחבר שמזמין ל“רק מסיבה”, ואיך חוזרים לתל אביב בלי לחזור לאותו בר.
אחרי השחרור הוא מלווה את השבועות הראשונים בבית — השבועות שבהם רוב הגמילות מקטמין נופלות: סוף השבוע הראשון, ההופעה הראשונה, הלילה הראשון שבו הראש לא נרגע. הוא אינו רופא ואינו מחליט על תרופות; הוא דואג שהתוכנית שנכתבה בווילה תעבוד גם בדירה בפלורנטין — ושלמשפחה יהיה למי להתקשר לפני שהיא מוותרת.
כסףמי מחזיק, כמה, עד מתי.
יום חמישיתוכנית לסוף השבוע — מראש.
החבריםמה אומרים, ולמי לא עונים.
אחרי השחרורהשבועות שבהם זה מחזיק או נופל.
למשפחה ולבני זוג: מה עושים כשמישהו קרוב משתמש בקטמין
רוב הפניות על קטמין מגיעות מאימא, מאבא או מבת זוג. זה בסדר — וזה עובד.
לדבר על מה שרואים
לא “אתה מכור” אלא “אתה בשירותים כל חצי שעה ולא זוכר את יום שישי”. עובדות, בלי קהל, בלי הרצאה. השאלה שפותחת: “מה זה עושה בשבילך?” — כי התשובה היא בדרך כלל הדיכאון או החרדה שצריך לטפל בהם.
השלפוחית — נימוק שעובד
צעירים לא מפחדים מ“התמכרות”. מדם בשתן ומשלפוחית שמתכווצת לצמיתות — כן. זה לא הפחדה; זה המידע שחסר להם, ובדרך כלל אף אחד לא נתן אותו.
לא לממן, לא להסתיר
כסף לדירה בלי שאלות, תירוצים בעבודה, שתיקה מול האחים — זו תמיכה בשימוש. גבול אחד ברור — ולהחזיק בו. רמיז עוזר לנסח אותו.
בלי הכרה — לא לחכות
אדם שלא מגיב, מקיא או נושם לאט אחרי ערב — על הצד, לא לבד, 101. גם אם הוא “תמיד מתעורר”. ואחרי הלילה הזה — השיחה.
להתייעץ בלי שהוא יודע
הורה או בן זוג יכולים להתקשר בעצמם: האם זה כבר התמכרות, מה דחוף, איך לדבר, ומה האפשרויות — דרך הקופה או אצלנו. לא צריך את הסכמתו כדי שאתם תדעו.
בת זוג שמשתמשת גם
קטמין הוא לעיתים קרובות זוגי. גמילה של אחד כשהשני ממשיך — כמעט לא מחזיקה. זה נאמר בהערכה בכנות — ויש פתרונות גם לזה.
קטמין בישראל — חוק, סצנה, ומה השתנה
לא הפחדות — ההקשר שבו הקטמין הישראלי קורה.
החוקקטמין מופיע בפקודת הסמים המסוכנים: החזקה ושימוש שלא במסגרת רפואית הם עבירה. השימוש הרפואי — הרדמה, טיפול בדיכאון עמיד — נעשה רק על ידי רופאים ובמסגרות מורשות. “קטמין מרפא דיכאון” בכותרות לא הפך את השקית לחוקית או לבטוחה.
הסצנהמועדוני תל אביב, מסיבות טבע, ואחריהן — הסלונים: קטמין הפך בשנים האחרונות מסם “של DJ-ים” לסם של סטודנטים, עובדי הייטק ומשוחררים. הוא זול יחסית, בלי ריח, וקל להסתיר — ולכן מגיע אלינו מאוחר.
אחרי המלחמהעלייה בפניות של צעירים ומשוחררי מילואים שמשתמשים בקטמין “כדי לא להרגיש” ו“כדי לישון”: טראומה + סם מנתק = שילוב שמחזיק שבועות ואז מתמוטט. על PTSD והתמכרות.
מה שלא בשקיתבשוק הישראלי נמכר “קטמין” שמעורבב בחומרים אחרים או שאינו קטמין בכלל — ולכן “לקחתי כמו תמיד ונפלתי” הוא סיפור נפוץ. אין דרך לדעת מה בפנים.
טיפול בקטמין בדיכאוןקיים בישראל במחלקות פסיכיאטריות ובקליניקות, אחרי הערכה ובמעקב; אסקטמין בתרסיס — במסגרות מורשות. מי ששוקל את זה — דרך הפסיכיאטר, לא דרך הצ׳אט.
מסגרותמרכזי טיפול בהתמכרויות במימון ציבורי דרך קופת החולים — טיפול בקהילה, לעיתים עם המתנה; מסגרת פרטית — הערכה תוך ימים, מגורים, דיסקרטיות. על המסגרת שלנו — אשפוזית לגמילה בדרום.
שישה מיתוסים על קטמין — ומה נכון
מה שאומרים במועדון — מול מה שכתוב במקורות.
“זה תרופה, אז זה בטוח”
מורפיום גם תרופה. הבטיחות של קטמין בבית חולים נובעת ממינון מדוד, ניטור ורופא — שלושה דברים שאין בשקית. אותה מולקולה; סיכון אחר לגמרי.
“קטמין לא ממכר”
אין קריז גופני כמו באופיואידים — אבל יש סבילות מהירה, תלות נפשית חזקה ודפוס בולמוס שמתועדים אצל NIDA, EUDA ו-FRANK. “אני יכול להפסיק מתי שארצה” — ולא מפסיקים.
“רק בסופי שבוע”
אצל רוב מי שמגיע אלינו זה התחיל כך. הסבילות והדיכאון שבין השימושים מקצרים את המרחק מסוף שבוע לכל ערב — בדרך כלל תוך שנה.
“חור K זה חוויה רוחנית”
חור K הוא מינון יתר של חומר הרדמה: שיתוק, הקאה בלי הכרה, נפילה. מה ש“רואים” שם הוא מוח מורדם. רוב מי שחווה את זה פעם אחת בלי להתכוון — לא רוצה שוב.
“קטמין מרפא דיכאון, אז אפשר לבד”
טיפול בקטמין בדיכאון נעשה במינון מדוד, אחרי הערכה, עם מעקב ובלי לקחת הביתה. קטמין מהרחוב “לדיכאון” — דיכאון שמשתפר לשעה ומחמיר לשבוע, פלוס תלות.
“הבעיה בשלפוחית תעבור”
אם מפסיקים מוקדם — לרוב כן, תוך שבועות עד חודשים. אם ממשיכים — השלפוחית מצטלקת ומתכווצת, וחלק מהנזק קבוע. זו לא “דלקת” ואנטיביוטיקה לא תעזור.
תרחיש נפוץ: ממסיבה בחודש ל“דלקת בדרכי השתן” שלא עוברת — ושני חודשים בווילה
תרחיש מורכב ממצבים שחוזרים בפניות — לא סיפור של אדם מסויםאישה בת 26 מתל אביב, סטודנטית לעיצוב ועובדת בבר. קטמין במסיבות מ-2024, “במקום לשתות”. אחרי פרידה — K בבית, “לכבות את המחשבות לפני השינה”, שלוש פעמים בשבוע; ב-2026 — כל ערב, ולפעמים בבוקר לפני משמרת. במשך חצי שנה — צריבה, שירותים כל חצי שעה, דם בשתן; שלוש סדרות אנטיביוטיקה ברופא המשפחה, שלא שאל ולא נאמר לו. בעבודה — חורים בזיכרון וטעויות בקופה; בבית — ערפל גם בימים שבלי. ההורים מצאו שקיות ריקות בתיק, חיפשו “קטמין תופעות לוואי” ומצאו את השלפוחית. האימא כתבה לנו באותו לילה.
למחרת — הערכה של ד״ר גולין: דיכאון שהתחיל לפני הקטמין, דיסוציאציה שנשארת, בלי פסיכוזה; הפניה לאורולוג עם ציון מפורש של קטמין — ציסטיטיס, בלי נזק קבוע עדיין. ההחלטה: מסגרת — בגלל השימוש היומי, הדיכאון והבר. ייצוב — שבוע של חרדה, סיוטים ודיכאון עם מישהו ליד; שיקום — חודשיים: קבוצות, טיפול בדיכאון ובפרידה שמתחת, אורולוג במעקב, ורמיז עם ההורים — כסף, הדירה, החברים מהבר. השלפוחית נרגעה תוך שישה שבועות. חזרה לתל אביב עם דירה אחרת, עבודה אחרת ותוכנית ליום חמישי; שמונה חודשים — בלי K. הזיכרון חזר כמעט כולו. “כמעט” — זו המילה שהיא אומרת לסטודנטים שמגיעים אליה.
למחרת — הערכה של ד״ר גולין: דיכאון שהתחיל לפני הקטמין, דיסוציאציה שנשארת, בלי פסיכוזה; הפניה לאורולוג עם ציון מפורש של קטמין — ציסטיטיס, בלי נזק קבוע עדיין. ההחלטה: מסגרת — בגלל השימוש היומי, הדיכאון והבר. ייצוב — שבוע של חרדה, סיוטים ודיכאון עם מישהו ליד; שיקום — חודשיים: קבוצות, טיפול בדיכאון ובפרידה שמתחת, אורולוג במעקב, ורמיז עם ההורים — כסף, הדירה, החברים מהבר. השלפוחית נרגעה תוך שישה שבועות. חזרה לתל אביב עם דירה אחרת, עבודה אחרת ותוכנית ליום חמישי; שמונה חודשים — בלי K. הזיכרון חזר כמעט כולו. “כמעט” — זו המילה שהיא אומרת לסטודנטים שמגיעים אליה.
מקורות והקשר מקצועי
הנתונים על השפעות, תלות ונזק לשלפוחית — מ-NIDA, EUDA ו-FRANK; על פסיכוזה — מה-NHS; על הטיפול הרפואי בקטמין בדיכאון — מההנחיות הרגולטוריות (אישור אסקטמין 2019, מתן במסגרת מפוקחת בלבד). העמוד אינו מחליף הערכה של רופא ואינו כולל מינונים או הנחיות שימוש. בסכנה — 101.
מד״א 101Emergency medical help in Israel
ער״ן — עזרה ראשונה נפשיתקו הסיוע 1201, 24 שעות
NIDA — סמים פסיכדליים ודיסוציאטיביים, כולל קטמיןPsychedelic and Dissociative Drugs: ketamine, effects, dependence
EUDA (לשעבר EMCDDA) — פרופיל קטמיןKetamine drug profile: pharmacology, effects, dependence, bladder damage
FRANK (בריטניה) — קטמין: סיכונים, שלפוחית, תלותKetamine: risks, bladder damage, K-cramps, dependence
NHS — גורמים לפסיכוזה, כולל סמיםPsychosis — causes: drug-induced psychosis
NIDA — עקרונות הטיפול היעילPrinciples of effective treatment: behavioural therapies, co-occurring disorders, duration
NHS — עזרה בהתמכרות לסמיםDrug addiction: getting help
שאלות נפוצות על קטמין, התמכרות וגמילה
מה זה קטמין?
קטמין הוא חומר הרדמה דיסוציאטיבי שפותח בשנות ה-60 ומשמש עד היום בחדרי ניתוח, במיון ובווטרינריה, ובשנים האחרונות — גם כטיפול בדיכאון עמיד במסגרת מפוקחת. ברחוב הוא נמכר כאבקה לבנה (“K”, “ספיישל K”, “קיי”, “קט”) שמסניפים, לעיתים כנוזל או ככדורים. בישראל הוא סם מסוכן, והשימוש מותר רק במסגרת רפואית.
איך קטמין משפיע?
תוך דקות: ניתוק מהגוף ומהסביבה (דיסוציאציה), תחושת ציפה, קהות חושים, עיוות של זמן ומרחב, דיבור מרוח וחוסר קואורדינציה; ההשפעה נמשכת כשעה, הבלבול — יותר. כשהכמות גדולה מגיע “חור K” — הגוף משותק לדקות, אי אפשר לדבר, ויש תחושת מוות או התבוננות מבחוץ. אחרי: בחילה, חורים בזיכרון, עייפות ומצב רוח ירוד.
מהן תופעות הלוואי של קטמין?
מיידיות: בחילה והקאה, בלבול, חרדה ופאניקה, הזיות, דופק ולחץ דם מוגברים, נפילות וחבלות, אובדן זיכרון. ארוכות טווח: שלפוחית קטמין (דחיפות, כאב, דם בשתן, התכווצות השלפוחית), כאבי בטן (“K-cramps”), פגיעה בזיכרון ובריכוז, דיכאון, דיסוציאציה שנשארת, ולעיתים פסיכוזה. בהסנפה — פגיעה באף.
מה זה שלפוחית קטמין ואפשר לרפא אותה?
דלקת כרונית של דופן השלפוחית שנגרמת מהפרשת הקטמין בשתן אצל משתמשים קבועים: שירותים כל חצי שעה, דחיפות, צריבה, כאב, דם בשתן. לעיתים קרובות מאובחנת בטעות כדלקת בדרכי השתן — ואנטיביוטיקה לא עוזרת. הטיפול היחיד שעובד הוא הפסקת השימוש, בליווי אורולוג; בהפסקה מוקדמת הסימנים נרגעים תוך שבועות עד חודשים, בהמשך שימוש — הצטלקות ונזק קבוע.
האם קטמין ממכר?
כן. אין בו קריז גופני כמו באופיואידים או באלכוהול, אבל יש סבילות שנבנית תוך שבועות, תלות נפשית חזקה (“כדי לכבות את הראש”), דפוס בולמוס של “עוד אחד ועוד אחד”, ודחף חזק להשתמש שוב — מאפיינים שמתועדים אצל NIDA, EUDA ו-FRANK. הסיכון גבוה במיוחד אצל מי שמשתמש כדי להתמודד עם דיכאון, חרדה או טראומה.
מהם תסמיני הגמילה מקטמין וכמה זמן הם נמשכים?
דחף חזק, חרדה, עצבנות, הזעה, רעד קל, קושי להירדם וסיוטים בימים הראשונים; דיכאון, ריקנות ועייפות כבדה בימים 4–7; דחף בגלים, ריכוז חלש ושינה שמתייצבת בשבוע השני; מצב רוח וזיכרון שחוזרים בהדרגה לאורך שבועות. הגמילה אינה מסוכנת לחיים, אבל השבועיים הראשונים הם הזמן שבו רוב הניסיונות לבד נגמרים בחזרה — ולכן צריך מישהו ליד ותוכנית.
מה ההבדל בין טיפול בקטמין לדיכאון לבין קטמין מהרחוב?
הטיפול הרפואי — אסקטמין בתרסיס לאף (אושר ב-2019) או עירויי קטמין — ניתן לדיכאון עמיד אחרי הערכה פסיכיאטרית, במינון מדוד, במסגרת מפוקחת ועם השגחה אחרי כל מתן; לא לוקחים הביתה. קטמין מהרחוב “לדיכאון” — בלי מינון ידוע, בלי בדיקה מה בשקית, בלי מעקב — נותן שעה של ניתוק, מחמיר את הדיכאון בין השימושים ובונה תלות. מי ששוקל טיפול — דרך הפסיכיאטר.
מתי קטמין מסוכן לחיים?
כשאדם מאבד הכרה ומקיא (אספירציה), במיוחד בשילוב עם אלכוהול, GHB, בנזודיאזפינים או אופיואידים — דיכוי נשימה; ב“חור K” באמבטיה, במים, בגובה או בכביש — טביעה, נפילה, תאונה; בפסיכוזה עם סכנה; ובנהיגה. אדם שלא מגיב אחרי קטמין — להשכיב על הצד, לא להשאיר לבד, ולהתקשר למד״א 101.
איך מזהים שמישהו משתמש בקטמין?
שקיות זיפ קטנות ריקות ושאריות אבקה לבנה; ריצות לשירותים כל חצי שעה ו“דלקות” חוזרות שאנטיביוטיקה לא פותרת; מבט ריק, דיבור איטי ומרוח, עיניים שנעות מצד לצד; חורים בזיכרון למחרת; כאבי בטן וירידה במשקל; הוצאות במזומן, חברים חדשים מהסצנה; דיכאון, אדישות וערפל גם בימים שבלי. שלושה-ארבעה סימנים ביחד — לדבר.
אפשר להיגמל מקטמין לבד?
בשלב מוקדם — שימוש של פעמים ספורות בחודש, בלי דיכאון, חרדה או טראומה מתחת, בלי חומרים אחרים ובלי תלונות שלפוחית — לעיתים קרובות כן, עם תוכנית ומישהו שיודע. בשימוש יומי או כמעט יומי, עם חורי K, שילוב עם אלכוהול או GHB, דיסוציאציה שנשארת, דיכאון או ניסיונות שנכשלו — צריך הערכה של רופא, ולרוב מסגרת שמוציאה מהסצנה ומטפלת במה שמתחת.
איך מטפלים בהתמכרות לקטמין ב-MAAVAR CLINIC?
ארבעה שלבים: הערכה של ד״ר משה גולין, פסיכיאטר-נרקולוג — דיכאון, דיסוציאציה, פסיכוזה, מה עוד נלקח, ושלפוחית עם הפניה לאורולוג כשצריך; ייצוב של ימים עם מישהו ליד והחלטות רפואיות לפי האדם; שיקום של חודש עד שלושה בווילה בקריית גת — קבוצות, שיחות אישיות, כלים לדחף ולסופי שבוע, טיפול בדיכאון או בטראומה שמתחת, 12 הצעדים בהתאמה; ומשפחה והמשך — גבולות, תוכנית כתובה, קו חירום לקליניקה, רופא ואורולוג במעקב.
האם קטמין גורם לפסיכוזה?
אצל חלק מהמשתמשים — כן: מחשבות רדיפה, הזיות, ניתוק מהמציאות שלא עובר אחרי ההשפעה, במיוחד בשימוש יומי, בכמויות גדולות או עם רקע משפחתי של מחלה פסיכוטית. ה-NHS מונה סמים בין הגורמים לפסיכוזה. פסיכוזה פעילה — קודם מיון, ואחרי הייצוב — טיפול בהתמכרות ובמה שמתחת, במעקב פסיכיאטרי.
מה עושים אם הבן או הבת משתמשים בקטמין?
לדבר על מה שראיתם — שירותים, זיכרון, כסף — בלי קהל ובלי הרצאה, ולשאול “מה זה עושה בשבילך?”; להסביר על השלפוחית — זה המידע שמשכנע צעירים; לא לממן ולא להסתיר; ובערב שבו הוא לא מגיב — על הצד, לא לבד, 101. הורים יכולים להתייעץ איתנו בעצמם, בלי שהוא יודע. מתחת לגיל 18 — מסגרות ייעודיות לנוער, ואנחנו נכוון.
כמה זמן נמשך הטיפול וכמה זה עולה?
ייצוב — ימים; שיקום — חודש עד שלושה, עם הארכה למי שעוד לא מוכן לחזור לסצנה. העלות נקבעת לפי המשך והמסלול ונאמרת בשיחה הראשונה אחרי ההערכה; תשלום בהעברה בנקאית או בכרטיס אשראי בתשלומים. מסגרות במימון ציבורי קיימות דרך קופת החולים — וכשהן מתאימות יותר, אומרים את זה.
איך יוצרים קשר?
WhatsApp: wa.me/972547578876, טלפון +972 54-757-8876 או אימייל dhvny8@gmail.com. כותבים בקצרה: כמה זמן, כמה פעמים בשבוע, מה עוד נלקח, האם יש תלונות שלפוחית, האם היה חור K או פסיכוזה — אפשר גם בשם קרוב. עונים באותו יום, בעברית, ברוסית או באנגלית. בסכנה מיידית — קודם מד״א 101.
אם K הפך מהמסיבה לתרופה — זה הרגע שבו עוד אפשר לעצור לפני השלפוחית
כתבו בקצרה: כמה זמן, כמה פעמים בשבוע, מה עוד נלקח, האם יש כאבים או דחיפות במתן שתן, האם היה חור K, פסיכוזה או דיכאון. אפשר גם בשם בן זוג, הורה או חבר. באותו יום תדעו: האם זו כבר התמכרות, מה דחוף, האם אפשר לבד או צריך מסגרת, ומה זה עולה. קבלה בכל יום. מחוץ לצוות אף אחד לא יידע.
Email: dhvny8@gmail.com. בסכנה מיידית — אדם שלא מגיב, מקיא בלי הכרה, פסיכוזה, מחשבות על פגיעה עצמית — קודם מד״א 101, ורק אחר כך אנחנו.