אקסטזי • MDMA • מולי • קריסטל • כדור אקסטזי • סוגי אקסטזי • השפעות • תופעות לוואי • מכת חום • הירידה • אקסטזי ודיכאון • סמי מסיבות • MAAVAR CLINIC • מעבר קליניק
חום גוף גבוה עם בלבול, הפסקת הזעה, פרכוס, כאב בחזה או התמוטטות אחרי אקסטזי — מד״א 101מכת חום אחרי MDMA הורגת תוך שעה; גם נמנום עמוק ובלבול אחרי שתייה מרובה של מים (דילול הנתרן בדם) הם מצב חירום. לא “לנוח בצד” — להוציא ממקום חם, לקרר, להתקשר, ולהגיד לצוות מה נלקח. במצוקה נפשית — ער״ן 1201.
מה זה: אקסטזי הוא השם של כדורים שאמורים להכיל MDMA — ממריץ-אמפתוגן שמציף סרוטונין: אנרגיה, חום בלב, קרבה, מוזיקה בגוף, 3–6 שעות. “מולי” ו“קריסטל” — אותו חומר באבקה. מה שבאמת בפנים — אף אחד לא יודע מהחותמת.
הסכנה בלילה: לא מרגישים חום ועייפות — ולכן מכת חום והתייבשות בריקוד; ולהפך — עודף מים שמדלל את הנתרן; לב ולחץ דם; תסמונת סרוטונין עם נוגדי דיכאון; וכדורים שבהם PMMA או קתינונים במקום MDMA.
הסכנה בשבוע: “הירידה” — יום שלישי של ריקנות, עצב ועייפות כי המוח רוקן סרוטונין. כשהירידה מתארכת, מתוקנת בקטמין או בקנאביס, ומביאה את סוף השבוע הבא מוקדם — זה המעגל של ההתמכרות. אצלנו: פסיכיאטר-נרקולוג, וילה בקריית גת, 1–3 חודשים.

אקסטזי (MDMA, מולי): מה זה, סוגי אקסטזי, השפעות, תופעות לוואי, “הירידה” — ומתי צריך גמילה

אקסטזי הוא הסם שעליו הכי קל להגיד “זה לא ממכר” — ולכן הוא מגיע אלינו דרך הדלת האחורית: לא כ“התמכרות לאקסטזי”, אלא כדיכאון שלא עובר, כחרדה בבקרים, כקטמין וקנאביס שהצטרפו כדי לתקן את הירידה, וכסופי שבוע שהפכו לדרך היחידה להרגיש משהו. ובמקביל — כדורים שהם לא מה שהבטיחו, לילות של 35 מעלות בריקוד, ונוגד דיכאון מרופא המשפחה שאיש לא שאל אם לוקחים איתו MDMA. העמוד הזה עונה על מה שמחפשים: מה זה אקסטזי ומה ההבדל בינו ל-MDMA ול“מולי”, מה זה “סוגי אקסטזי” ולמה החותמת לא אומרת כלום, מה ההשפעה ומה תופעות הלוואי, מה הירידה ומתי היא כבר דיכאון, האם זה ממכר, מה עם מחקרי ה-MDMA ל-PTSD — ומה עושה MAAVAR CLINIC (מעבר קליניק) כשהמסיבה כבר לא נגמרת ביום ראשון.

ב-MAAVAR CLINIC בקריית גת ההערכה היא של ד״ר משה גולין, פסיכיאטר-נרקולוג עם 40 שנות ניסיון: מה נלקח ובאילו שילובים, מה מתחת — דיכאון, חרדה חברתית, PTSD — ומה נשאר אחרי הירידה. הייצוב קצר; השיקום — חודש עד שלושה בווילה עם 15 מיטות, קבוצות, מדריך אישי, הורים ובני זוג. מבוגרים מ-18.

אפשר לכתוב בקצרה: כמה זמן ובאיזו תדירות, מה עוד נלקח (קטמין, קוקאין, אלכוהול, קנאביס), האם יש תרופה פסיכיאטרית, האם היה אירוע — מיון, התקף פאניקה, לילה בלי זיכרון — ואיך נראה יום שלישי. אפשר גם בשם הורה או בן זוג. Yehoshafat 14, Kiryat Gat, Israel.

בקצרה: אקסטזי ו-MDMA בשמונה תשובות

למי שמחפש “אקסטזי”, “כדור אקסטזי”, “סוגי אקסטזי”, “אקסטזי השפעות” או “אקסטזי דיכאון” — כאן התשובות הקצרות; הפירוט בהמשך.

מה זהMDMA — ממריץ-אמפתוגן שמציף את המוח בסרוטונין, דופמין ונוראדרנלין. “אקסטזי” — הכדורים; “מולי”, “קריסטל” — האבקה או הקפסולה. בישראל — סם מסוכן; החזקה ושימוש הם עבירה.
סוגי אקסטזיכדורים עם חותמות של מותגים וסמלים, בכל צבע; אבקה או גבישים (“מולי”); קפסולות. החותמת והצבע הם שיווק — לא אומרים כמה MDMA בפנים ואם זה בכלל MDMA. באותה חותמת יכולים להיות כדורים שונים לגמרי.
השפעהמתחילה תוך 30–60 דקות, נמשכת 3–6 שעות: אופוריה, אנרגיה, אהבה לכולם, מגע ומוזיקה מוגברים, אישונים מורחבים, לסת נוקשה, הזעה, דופק מהיר. לא מרגישים עייפות וחום — וזו הסכנה.
תופעות לוואימיידיות: חריקת שיניים, בחילה, צמרמורת והזעה, התכווצויות, ראייה מטושטשת, חרדה ופאניקה, דופק ולחץ דם. ימים אחרי: הירידה. בשימוש תכוף: זיכרון וריכוז, שינה, דיכאון וחרדה, “הקסם נעלם”.
מה מסוכן באמתמכת חום והתייבשות בריקוד ממושך; עודף מים שמדלל את הנתרן; לב ולחץ דם; תסמונת סרוטונין עם נוגדי דיכאון; כדורים עם PMMA או קתינונים; שילוב עם אלכוהול, קטמין, GHB וממריצים אחרים.
הירידהיומיים-ארבעה אחרי: עצב, ריקנות, עייפות, עצבנות, חוסר ריכוז, שינה גרועה — “Tuesday blues” — כי המוח רוקן סרוטונין. ירידה שנמשכת מעבר לשבועיים — דיכאון, עניין לרופא.
האם ממכרתלות גופנית — חלשה; סבילות — מהירה (“לא עובד כמו פעם”); ותלות בדפוס — חזקה: סופי השבוע, החומרים ה“מתקנים” (קטמין, קנאביס, קוקאין), והירידה שמביאה את המסיבה הבאה. NIDA מדווח על תסמיני תלות אצל חלק מהמשתמשים.
מה עושיםMAAVAR CLINIC: הערכה של פסיכיאטר-נרקולוג — מה נלקח ובאילו שילובים, מה מתחת (דיכאון, חרדה, PTSD), מה נשאר אחרי הירידה; ייצוב קצר; שיקום של חודש עד שלושה בווילה בקריית גת; הורים ובני זוג. מגיל 18.
תשובה קצרהאקסטזי הוא MDMA — או מה שנמכר בשם הזה. בלילה הוא מרוקן את המוח מסרוטונין תמורת שלוש-שש שעות של אהבה ואנרגיה; הסכנה באותו לילה היא חום, מים, לב, ומה שבאמת היה בכדור. ביום שלישי מגיעה הירידה — החשבון של הסרוטונין — ואצל רוב האנשים היא עוברת תוך ימים. ההתמכרות לאקסטזי כמעט אף פעם לא נראית כמו התמכרות: היא נראית כמו סופי שבוע שמתקרבים זה לזה, קטמין וקנאביס שהצטרפו כדי לתקן את הירידה, כדורים שלא עובדים כמו פעם, ודיכאון של ימי חול שמתקנים בשבת. מי שלוקח כדור פעם בכמה חודשים ובלי משהו מתחת — לא צריך אותנו. מי שהירידה שלו כבר לא נגמרת, שיש לו דיכאון או חרדה מתחת, שמשלב, או שהמסיבה היא הדרך היחידה להרגיש — צריך הערכה, ולפעמים מסגרת. ב-MAAVAR CLINIC: פסיכיאטר-נרקולוג, ייצוב קצר, ושיקום שבו בונים שבוע שלא צריך את שבת.
בוקר בדירה אחרי מסיבה — כדורים צבעוניים, כוס ריקה, משקפי שמש וטלפון על שולחן הסלון (אילוסטרציה)
הבוקר שאחרי: שלושה כדורים צבעוניים על השולחן, טלפון כבוי, שמש בחוץ. מה שבכדורים — אף אחד לא יודע מהצבע. אילוסטרציה.

מה זה אקסטזי, מה זה MDMA, ומה ההבדל ממולי

אותן שלוש מילים — אקסטזי, MDMA, מולי — שלושה דברים שרק לפעמים הם אותו דבר.

MDMA

3,4-מתילנדיוקסי-מתאמפטמין — נגזרת של אמפטמין שסונתזה ב-1912 ונכנסה למסיבות בשנות ה-80. מציפה סרוטונין (מצב רוח, קרבה), דופמין (אנרגיה, הנאה) ונוראדרנלין (דופק, ערנות). “אמפתוגן” — כי הדבר הבולט בה הוא האמפתיה, לא הריצה.

אקסטזי

השם של הכדורים. בשנות ה-90 הכדור הכיל MDMA בכמות צנועה; כיום, לפי דיווחי EUDA, כדורים רבים חזקים בהרבה — ואחרים מכילים משהו אחר לגמרי: PMMA, קתינונים (ממסי, מפדרון), מתאמפטמין, קטמין, 2C-B. “אקסטזי” אומר “כדור במסיבה”, לא “MDMA”.

מולי, קריסטל

MDMA באבקה או בגבישים, בקפסולה או בנייר. השם מרמז “טהור” — אבל בדיקות מעבדה בעולם מראות שגם “מולי” מהול לעיתים קרובות בקתינונים. הצורה לא מבטיחה כלום.

מה הוא לא

MDMA הוא לא LSD ולא קטמין — הוא לא מנתק ולא גורם להזיות של ממש. הוא ממריץ עם לב רך: מעלה דופק וחום כמו ממריץ, ופותח רגשות כמו שום דבר אחר. ולכן הוא גם מסוכן אחרת — דרך החום והמים, לא דרך ההכרה.

סוגי אקסטזי — כדורים, חותמות, צבעים: מה זה אומר ומה לא

שאלת ה“סוגים” היא השאלה הלא נכונה. השאלה הנכונה — מה בפנים, ואין עליה תשובה מהעין.

החותמותכדורים עם לוגו של מותג רכב, שעון, משקה אנרגיה, דמות — “סוגי אקסטזי” שמחפשים בגוגל. החותמת היא מיתוג של היצרן; אותה חותמת יוצאת ממקורות שונים עם תכולה שונה, ומזייפים אותה בלי קושי. “הכדור הזה טוב” אומר רק שלמישהו היה בסדר פעם אחת.
הצבע והצורהורוד, כחול, צהוב, תלת-ממד — שיווק. אין קשר בין צבע לעוצמה או לניקיון. כדורים “יפים” במיוחד הם לעיתים דווקא אלה שנועדו לשוק ההמוני ולזיוף.
מה באמת בפניםארבע אפשרויות: MDMA בכמות גדולה (מכת חום, לב); MDMA בכמות קטנה (“לא עובד” → עוד אחד); חומר אחר — PMMA שמתחיל באיחור ומוביל ל“עוד אחד” ולחום קטלני, קתינונים שמביאים פסיכוזה ולילות בלי שינה, מת׳; או תערובת. מהעין — אי אפשר לדעת.
“אקסטזי חוקי”אין כזה. MDMA מופיע בפקודת הסמים המסוכנים; גם “חומרים חדשים” שנמכרים כתחליף חוקי נאסרים בצו ומסוכנים לא פחות. תשובה ל“אקסטזי חוקי” — לא קיים.
למה אנחנו לא כותבים “איך לבדוק כדור”כי העמוד הזה הוא של מרפאה, לא מדריך שימוש: בדיקה ביתית לא מודדת כמות ולא מזהה כל תוספת, ו“כדור שנבדק” עדיין מעלה חום ומרוקן סרוטונין. מה שכן כתוב כאן — סימני החירום שמצילים חיים, ומתי המסיבה הפכה לבעיה.

השפעות של אקסטזי — מה קורה בגוף ובראש

התיאור הוא מידע — לא המלצה. אין בעמוד הזה כמויות או “מינון בטוח”: אין כזה בכדור שאיש לא בדק.

30–60 דקותהכדור נספג לאט — ולכן “לא מרגיש כלום, אקח עוד אחד” הוא המשפט שמביא למיון. ב-PMMA ההתחלה מאוחרת עוד יותר, ואז שני כדורים נכנסים ביחד.
השיא — 1–3 שעותאופוריה, אנרגיה, אהבה לכולם, רצון לדבר ולגעת, מוזיקה ואור שנכנסים לגוף, זמן שעף. בגוף: אישונים מורחבים, לסת נוקשה וחריקת שיניים, הזעה, דופק ולחץ דם, חום גוף שעולה — בלי להרגיש אותו.
הדעיכה — 3–6 שעותההשפעה יורדת בהדרגה; רבים “מחדשים” בכדור נוסף — והסרוטונין כבר נגמר, אז השני נותן בעיקר ממריץ וחום, לא אהבה. כאן מצטרפים קטמין, קנאביס או אלכוהול “כדי לרדת”.
אותו לילה אחר כךקושי להירדם, לסת כואבת, חוסר תיאבון, רעד קל, לפעמים חרדה. הגוף מחומם ומיובש, המוח ריק — וזה עוד לפני הירידה.
מה מגביר את ההשפעה והסיכוןחום וצפיפות (מסיבת טבע ביולי, מועדון ללא אוורור), ריקוד ממושך, אלכוהול, ממריצים נוספים, ונוגדי דיכאון מסוימים — תסמונת סרוטונין.
למה זה מושךכי לשלוש שעות אין חרדה חברתית, אין בדידות, אין טראומה — יש קרבה. זה בדיוק מה שהופך אקסטזי לממכר אצל מי שחסר לו את זה בימי חול — ולא ממכר אצל מי שלא.

תופעות לוואי של אקסטזי — באותו לילה, בשבוע שאחרי, ולאורך זמן

“אקסטזי תופעות לוואי” — כאן כולן, גם אלה שרואים רק אחרי חצי שנה.

באותו לילה

חריקת שיניים ולסת נוקשה (“מסטיק ומוצץ”), בחילה, צמרמורת והזעה לסירוגין, התכווצויות שרירים, ראייה מטושטשת ותנועות עיניים, קושי להשתין, דופק ולחץ דם מוגברים, חרדה והתקפי פאניקה, בלבול — ובמקרים הקשים: חום גבוה, פרכוס, הפרעות קצב.

בשבוע שאחרי

הירידה: עצב, ריקנות, עייפות, עצבנות, חוסר ריכוז, שינה גרועה, חוסר תיאבון, כאבי שרירים ולסת. אצל חלק — חרדה ופאניקה שלא היו קודם. לרוב חולף תוך ימים; פירוט בסעיף הירידה.

לאורך זמן — בשימוש תכוף

NIDA מדווח על פגיעה בזיכרון, בריכוז ובקבלת החלטות אצל משתמשים קבועים, על דיכאון וחרדה שנמשכים, על בעיות שינה ועל ירידה בתגובה לסרוטונין. חלק מהממצאים חוזרים אחרי הפסקה ממושכת — לא כולם.

סבילות — “הקסם נעלם”

אחרי חודשים של שימוש קבוע אותו כדור כבר לא נותן את האהבה של הפעם הראשונה — רק ממריץ. התגובה: יותר כדורים, שילובים — ויותר ירידה. זו הסבילות של MDMA, והיא הסיבה לרוב הפניות.

שיניים ולסת

חריקת שיניים של לילה שלם — כאבי לסת למחרת, ועם הזמן שחיקת אמייל ושיניים סדוקות. רופאי שיניים מזהים משתמשי אקסטזי קבועים בלי לשאול.

בהריון

אין רמה בטוחה. MDMA עובר לעובר; השילוב עם חום והתייבשות מסוכן. מי שעלולה להיות בהריון — לא, וזה לא דיון.

חום, מים וסרוטונין — שלוש הדרכים שבהן אקסטזי מגיע למיון

לא “כמה זה מסוכן” — אלא ממה בדיוק. כי את שלושת אלה אפשר לזהות בזמן.

מכת חום

MDMA מעלה את חום הגוף ומבטל את תחושת העייפות; ריקוד שעות בחום ישראלי מעלה אותו עוד. מעל 40 מעלות — בלבול, הפסקת הזעה, פרכוס, קריסת כליות וקרישה. זו הסיבה הראשונה למוות מאקסטזי. חום גבוה + בלבול = 101, לקרר, לא לחכות.

עודף מים

ההפך: מי ששמע “לשתות הרבה” ושותה ליטרים — מדלל את הנתרן בדם (היפונתרמיה). MDMA גם מעכב את הפרשת השתן. התוצאה: בחילה, בלבול, נמנום עמוק, פרכוס, בצקת מוח — במיוחד אצל נשים. אין “נוסחת מים” — יש סימני חירום.

תסמונת סרוטונין

MDMA יחד עם SSRI/SNRI (ציפרלקס, סרוקסט, אפקסור, זולופט), טרמדול, MAOI או ממריצים נוספים — עודף סרוטונין: חום, רעד, הזעה, בלבול, שרירים נוקשים, דופק. מצב חירום. פירוט — אקסטזי ונוגדי דיכאון.

מה שעושים עד שמד״א מגיעלהוציא ממקום חם וצפוף למקום קריר, להסיר שכבות, להרטיב ולאוורר, לא להשאיר לבד, לא לתת “עוד מים” למי שמבולבל — ולהגיד לצוות בדיוק מה נלקח ומתי. על מנת יתר — מה עושים.

“הירידה” אחרי אקסטזי — יום שלישי, כמה זמן, ומתי זה כבר דיכאון

החיפוש הנפוץ ביותר ביום שלישי בבוקר. התשובה: אמיתי, חולף — אלא אם מתקנים אותו בחומר.

מה זהMDMA משחרר בלילה אחד כמות סרוטונין שהמוח מייצר בימים; למחרת ובימים שאחרי המאגר ריק. התוצאה: עצב, ריקנות, אדישות, עייפות, עצבנות, חוסר ריכוז, שינה גרועה, חרדה. “Tuesday blues” — כי השיא בדרך כלל ביום השלישי.
כמה זמןאחרי לילה אחד — יומיים-ארבעה. אחרי סוף שבוע שלם, כמה כדורים או שילוב עם קטמין וקוקאין — עד שבוע. אחרי חודשים של כל סוף שבוע — הירידה מתחברת לירידה הבאה והופכת למצב הרוח של ימי החול.
ירידה מול דיכאוןירידה: חולפת תוך ימים, קשורה ללילה האחרון, משתפרת עם שינה ואוכל. דיכאון: מעבר לשבועיים, לא תלוי בלילה האחרון, חוסר עניין בכול, שינה הפוכה, ירידה בתפקוד, לפעמים מחשבות קשות. “אקסטזי דיכאון” — כשהשני, זה כבר עניין לפסיכיאטר, לא למסיבה הבאה.
מה מחמיר“לתקן” את הירידה — קנאביס ביום שלישי, קטמין בחמישי, כדור שינה בלילה, אלכוהול בערב; לקצר את המרחק למסיבה הבאה; לא לישון ולא לאכול.
מה עוזרשינה בשעה קבועה, אוכל, מים במידה, תנועה קלה, יום-יומיים בלי החלטות גדולות ובלי ריבים — ומישהו לדבר איתו. מחשבות על פגיעה עצמית בירידה — ער״ן 1201 היום, ורופא מחר.
הירידה כסימןכשהירידה היא הסיבה למסיבה הבאה — זה המעגל. ההתמכרות לאקסטזי היא לרוב התמכרות לבריחה מהירידה של עצמו. על זה — דיכאון והתמכרות.

האם אקסטזי ממכר? מה נכון ומה לא

התשובה הכנה: לא כמו הרואין בגוף — וכן, כשזה הפך לדרך היחידה להרגיש.

בגוף — פחות מממריצים אחרים

אין קריז גופני כמו באופיואידים ואין תסמונת גמילה מסוכנת. זה החלק שנכון ב“אקסטזי לא ממכר” — והוא בדיוק החלק שמטעה.

סבילות — מהירה

הסרוטונין לא מתמלא בין סוף שבוע לסוף שבוע; הכדור השני, השלישי והרביעי נותנים פחות. רודפים אחרי הפעם הראשונה — ומוסיפים כדורים ושילובים. NIDA מדווח שחלק מהמשתמשים מתארים תסמיני תלות: המשך למרות נזק, סבילות, דחף.

בדפוס — חזק

המסיבה שבלי זה לא עובדת; סופי שבוע שמתקרבים; חומר שמתקן חומר; ימי חול שחיים בציפייה לשבת. רוב מי שמגיע אלינו לא “מכור ל-MDMA” — הוא מכור למה ש-MDMA נותן לו ומה שהוא לוקח ממנו אחר כך.

מי בסיכון

חרדה חברתית, דיכאון, בדידות, טראומה — מי שבימי חול חסר לו מה שהכדור נותן; מי שמתחיל צעיר; מי שהסצנה שלו משתמשת כל סוף שבוע; מי שכבר משתמש בקטמין, בקוקאין או בקנאביס “לתקן”.

השבעהשבעת הסימנים שסוף השבוע הפך להתמכרות — מסיבה בלי חומר כבר לא מסיבה, חמישי-שני, חומר מתקן חומר, כמויות, ימי חול, מישהו משלם, “חודש בלי” שלא החזיק — בעמוד סמי מסיבות: מתי זו התמכרות.

אקסטזי ונוגדי דיכאון — השילוב שאף אחד לא שואל עליו

אלפי ישראלים נוטלים נוגדי דיכאון ולוקחים כדור בסוף השבוע — ורופא המשפחה לא יודע. העמוד הזה כן.

SSRI ו-SNRIציפרלקס, לקסאפרו, סרוקסט, זולופט, פרוזק, אפקסור, סימבלטה — כולם מעלים סרוטונין. יחד עם MDMA: או שהאקסטזי “לא עובד” ולוקחים עוד (SSRI חוסמים את הכניסה של MDMA לתא), או תסמונת סרוטונין — חום, רעד, בלבול, שרירים נוקשים. שתי האפשרויות רעות.
MAOI וטרמדולמעכבי MAO (נדירים היום אבל קיימים) ו-MDMA — שילוב מסכן חיים. טרמדול (משכך כאבים שמעלה סרוטונין) ו-MDMA — פרכוסים ותסמונת סרוטונין. ליתיום, בופרופיון — גם הם דורשים שיחה עם רופא.
מה לעשותמי שנוטל תרופה פסיכיאטרית ומשתמש באקסטזי — חייב לספר לפסיכיאטר או לרופא המשפחה. זה לא “וידוי” — זה מידע שמשנה את הטיפול. הרופא לא מדווח ולא שופט; הוא רק יודע מה לרשום ומה לא.
ואחרי הירידהדיכאון אחרי חודשים של אקסטזי מטופל לעיתים קרובות ב-SSRI — ואז המסיבה הבאה כבר עם תרופה. זו הסיבה שאצלנו הטיפול בדיכאון ובשימוש נעשה ביחד, על ידי אותו רופא, ולא בשני מקומות שלא מדברים.

MDMA כטיפול ב-PTSD — מה המחקר אומר, ומה זה לא

“MDMA מרפא טראומה” בכותרות — ו“אני אטפל בעצמי” בסלון. המרחק ביניהם הוא כל ההבדל.

מה קיים

פסיכותרפיה נתמכת-MDMA ל-PTSD נחקרת כבר שנים: מתן במסגרת מחקרית, בחדר, עם שני מטפלים, במספר מפגשים מתוכננים, ועם פסיכותרפיה אינטנסיבית ביניהם. בישראל ניתנה תוכנית שימוש-חמלה למטופלי PTSD כבר מ-2019, ומחקרים נמשכים; באוסטרליה הותר השימוש הרפואי ב-2023; ה-FDA ב-2024 לא אישר ודרש מחקר נוסף.

מה זה לא

כדור במסיבת טבע, או “MDMA בבית עם חבר שמבין בטראומה”. בלי הערכה, בלי מינון מדוד, בלי מטפלים ובלי עיבוד — MDMA יכול לפתוח טראומה ולהשאיר אותה פתוחה. אצלנו הגיעו אנשים שניסו “לטפל בעצמם” בנובה — ויצאו עם PTSD מוחמר.

ניצולי נובה

חלק מניצולי 7.10 היו תחת השפעת MDMA בזמן הטבח, וחלקם ממשיכים להשתמש כדי להרגיש או כדי לא להרגיש. הטיפול בהם הוא טיפול ב-PTSD קודם — ובשימוש במקביל, לא אחרי. על PTSD והתמכרות.

המרפסת המקורה של וילת MAAVAR CLINIC בקריית גת — שבת בבוקר בלי כדור
שבת בבוקר במרפסת: קפה, שקט, גוף שלא רקד כל הלילה — ויום שלישי שלא יגיע עם ירידה.
המדרגות בווילת MAAVAR CLINIC בקריית גת — בית, לא מחלקה
הבית מבפנים: מדרגות, אור, חדרים — מקום לחודש עד שלושה, לא מחלקה.
הכדורים כבר לא עובדים כמו פעם — ויום שלישי נמשך עד חמישי?עשר דקות בטלפון עם מי שמכיר את זה: ירידה או דיכאון, מה הסיכון עם התרופה שלכם, ומה הצעד הנכון עכשיו. דיסקרטי, ללא התחייבות, אפשר בשם קרוב.
ייעוץ ראשוני ב‑WhatsApp

סימנים להורים ולבני זוג — איך מזהים שימוש קבוע באקסטזי

אף סימן לבדו — כלום. הצירוף שחוזר כל סוף שבוע — סיבה לשיחה.

יום ראשון-שלישישינה עד הצהריים, אדישות, עצב, עצבנות, “לא קרה כלום”, אוכל שלא נוגעים בו, לסת כואבת. הדפוס שחוזר כל שבוע — לא מקרה אחד.
בגוףאישונים מורחבים גם באור, לסת שזזה, חריקת שיניים בשינה, הזעה, משקפי שמש בלילה, מסטיק או מוצץ בתיק, עייפות של ימים.
חפציםכדורים צבעוניים עם חותמות, שקיות זיפ קטנות עם אבקה או גבישים, קפסולות ריקות, משקפי שמש ומאווררי יד, בקבוקי מים ריקים במכונית בבוקר.
כסף וחבריםמזומן שנעלם לפני סופי שבוע, חברים חדשים “מהמסיבות”, היעלמות של החברים שלא יוצאים, פסטיבלים ומסיבות טבע כתוכן היחיד של השבוע.
מצב רוחדיכאון שמעמיק בימי חול, חרדה בבקרים, אובדן עניין בלימודים ובעבודה — ו“אני רק בסדר בשבת”.
מה אומרים“כל שלישי אתה הרוס ואני דואג” — עובדות, בלי קהל, בלי הרצאה. ו“מה זה נותן לך?” — כי התשובה (בדידות, חרדה חברתית) היא מה שצריך לטפל בו. הורים יכולים להתייעץ איתנו גם בלי שהוא יודע.

ד״ר משה גולין — מה נשאר אחרי הירידה, ומה היה שם לפני

ד״ר משה גולין — פסיכיאטר ונרקולוג עם 40 שנות ניסיון, מעריך ומטפל בשימוש באקסטזי ובדיכאון שאחריו ב-MAAVAR CLINIC
הערכה, דיכאון, חרדה, תרופות, שילובים, PTSD

ד״ר משה גולין

רופא פסיכיאטר, נרקולוג, רופא בכיר עם 40 שנות ניסיון

באקסטזי השאלה הרפואית היא כמעט אף פעם לא “איך להיגמל מהכדור” — אלא מה נשאר אחרי הירידה ומה היה שם לפני: דיכאון שלא עובר, חרדה חברתית שהכדור “פתר”, PTSD, ADHD, בדידות. ד״ר גולין מתחיל מהמפה — מה נלקח ובאילו שילובים (קטמין, קוקאין, קנאביס, אלכוהול), אילו תרופות כבר נוטלים, האם היה אירוע חום או פאניקה — ומכאן מחליט: ייצוב קצר ושיקום, טיפול תרופתי בדיכאון או בחרדה שמתאים גם למי שעלול לחזור למסיבה, או קודם בית חולים.

הוא גם זה שמדבר עם רופא המשפחה או הפסיכיאטר שרשם את ה-SSRI — כדי שהטיפול בדיכאון ובשימוש יהיה אחד ולא שניים. כל החלטה על תרופות, על קצב ועל רמת ההשגחה — שלו ושל הצוות הרפואי, לפי האדם. בלי מינונים בעמוד — רק רופא.

לפניחרדה חברתית, בדידות, טראומה.
אחרידיכאון, חרדה, זיכרון.
תרופותמה כבר נלקח — ומה מתאים.
שילוביםקטמין, קוקאין, קנאביס.

רישיון משרד הבריאות

MAAVAR CLINIC פועלת ברישיון משרד הבריאות לטיפול בהתמכרויות לשנים 2026–2028, בכתובת Yehoshafat 14, Kiryat Gat. הערכה, ייצוב וכל החלטה תרופתית נעשות בידי רופא בתוך מסגרת מורשית. בעמוד אין שמות תרופות, מינונים או הנחיות הפסקה — זה נשאר בחדר של הרופא.

רישיון משרד הבריאות מס׳ 15718 של MAAVAR CLINIC — מוסד רפואי אשפוזי לטיפול במשתמשים בסמים, בתוקף עד 01.07.2028
רישיון משרד הבריאות מס׳ 15718סוג: רישיון מוסד רפואי לטיפול במשתמשים בסמים — מוסד רפואי אשפוזי, 15 מיטות אשפוז.
שם המוסד: מעבר קליניק — MAAVAR CLINIC.
כתובת: יהושפט 14, קריית גת — Yehoshafat 14, Kiryat Gat.
מנהל המוסד: ד״ר משה גולין, מס׳ רישיון רופא 84378.
בעלי המוסד: מעבר קליניק.
בתוקף מ־01.10.2026 עד 01.07.2028.
הנפיק: משרד הבריאות, האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים, לפי סעיף 35 לפקודת בריאות העם, 1940.

איך נראה הטיפול ב-MAAVAR CLINIC — ארבעה שלבים

לא “28 יום לכולם”. אקסטזי לבדו — קצר; אקסטזי עם קטמין, דיכאון ו-SSRI — אחרת.

1
הערכה — ביום הראשון: מה נלקח ובאילו שילובים, אילו תרופות, מה מתחת, מה נשאר. אקסטזי לבדו כמעט לא דורש דטוקס — אבל השילובים (GHB, אלכוהול, בנזודיאזפינים) כן, וזה נקבע כאן. קבלה בכל יום, בלי הפניה.
2
ייצוב — ימים: שינה, אוכל, תנועה, מישהו ליד בירידה האחרונה; החלטות רפואיות על דיכאון וחרדה — לפי האדם ובתיאום עם מי שכבר מטפל. לא “לתקן” את הירידה בחומר — לעבור אותה.
3
שיקום — חודש עד שלושה: קבוצות יומיות, שיחות אישיות עם מדריך, כלים לסופי השבוע ולחברים, טיפול בחרדה החברתית, בדיכאון או בטראומה, 12 הצעדים בהתאמה, ספורט ושגרה. לפי NIDA, ל-MDMA אין תרופה ייעודית — הטיפול ההתנהגותי ובמה שמתחת הוא שעובד.
4
החזרה: הסצנה לא נעלמת כשיוצאים מהווילה — ולכן לפני השחרור כותבים ביחד מה קורה בחמישי הראשון, איזו הודעה מחבר מקבלת איזו תשובה, ומי מחזיק את הכסף בחודשיים הראשונים. ההורים ובן הזוג הם חלק מהכתיבה הזאת. אחרי — קו טלפון לקליניקה לרגעים הקשים, ופסיכיאטר שממשיך את הטיפול בדיכאון בקהילה. מי שמרגיש שעוד לא — נשאר עוד.
למי זהלא למי שלקח כדור פעם בכמה חודשים — אלא למי שהירידה כבר לא נגמרת, שיש לו דיכאון או חרדה מתחת, שמשלב, או שהמסיבה היא הדרך היחידה להרגיש. התוכנית כולה — תוכנית השיקום; הבית — אשפוזית.
הסלון של וילת MAAVAR CLINIC בקריית גת — קבוצת הערב במקום מסיבה
הסלון בערב: אנשים, שיחה, קרבה — בלי כדור. בשבוע השלישי מגלים שזה אפשרי, ובחודש השני — שזה יותר.
לוקחים נוגד דיכאון — ובסוף השבוע כדור?שיחה דיסקרטית, ללא התחייבות, עם מי שמבין את השילוב: מה מסוכן, מה לספר לרופא, האם הדיכאון הוא מהכדור או מתחתיו — ומה הדרך. בלי דיווח לאף אחד.
שיחה דיסקרטית ב‑WhatsApp

אנדריי ריאבוחה — ההודעה של יום שלישי, וכל מה שאחריה

אנדריי ריאבוחה — מייסד MAAVAR CLINIC ומתאם תוכנית השיקום, עונה על ההודעה הראשונה ומלווה את הקבלה בטיפול אחרי אקסטזי
הודעה ראשונה, קבלה, הורים, לוגיסטיקה

אנדריי ריאבוחה

מייסד ומתאם תוכנית השיקום

ההודעות על אקסטזי מגיעות ביום שלישי: מבת זוג שרואה את הירידה כבר שבוע, מאימא שמצאה כדורים צבעוניים, מצעיר שכותב בשתיים בלילה “אני לא מרגיש כלום כבר חודשיים”. אנדריי הוא מי שעונה — באותו יום — ומי שמתרגם את זה לצעדים: האם זה עניין להערכה אצל ד״ר גולין או קודם לרופא בקהילה, מתי אפשר להגיע, מה מביאים, מה אומרים במקום העבודה, מה העלות למסלול ואיך משלמים. הוא לא רופא ולא מקבל החלטות קליניות — הוא זה שדואג שבין ההודעה לבין הכניסה לבית לא יעבור עוד סוף שבוע.

להורים הוא אומר גם את מה שלא נעים: מה לא כלול, מה הם יצטרכו לעשות בשבועות הראשונים, ומה קורה אם הבן לא מוכן — ומה כן אפשר לעשות עד שיהיה. ואחרי השחרור — הוא זה שעונה כשההודעה “יש מסיבה בשבת” מגיעה.

הודעהתשובה באותו יום, גם בלילה.
הגעהכל יום, בתיאום — בלי עוד סוף שבוע.
עלותנאמרת לפני, לא אחרי.
הוריםמה לעשות גם כשהוא “לא מוכן”.

אקסטזי בישראל — החוק, הסצנה, ומה שבכדור

ההקשר הישראלי — כי בלעדיו ההסברים הרפואיים לא נוגעים באף אחד.

החוקMDMA מופיע בפקודת הסמים המסוכנים; החזקה ושימוש — עבירה, גם “כדור אחד לעצמי”. “אקסטזי חוקי” לא קיים. מה שחשוב לחיים: במיון לא מערבים משטרה — להגיד לצוות מה נלקח.
הסצנהמסיבות טבע וטראנס, פסטיבלים, מועדונים — אקסטזי הוא “הסם של המוזיקה” בישראל מאז שנות ה-90. הדור של היום משלב: MDMA עם קטמין לרדת, עם קוקאין להישאר, עם קנאביס ביום שלישי.
מה שבכדורהכדורים בישראל מגיעים מאירופה ומייצור מקומי, בלי שום בקרה: אותה חותמת — תכולה שונה; קתינונים (ממסי, מפדרון) שנמכרים כ-MDMA; PMMA שמביא מכת חום. “לקחתי כמו תמיד” הוא המשפט של המיון.
אחרי 7.10הסצנה שאיבדה חברים בנובה חיה עם טראומה — וחלקה משתמש באקסטזי כדי להרגיש קרבה שאבדה, או כדי לא להרגיש. אצלנו זה טיפול ב-PTSD קודם, ובשימוש במקביל.
כמה זמן נשאר בשתןMDMA מזוהה בבדיקת שתן בדרך כלל 1–3 ימים אחרי השימוש (לפעמים יותר, לפי הכמות ורגישות הבדיקה), בדם — כיום-יומיים, בשיער — חודשים. בדיקות מקום עבודה וצבא בודקות אותו.
מסגרותמרכזי טיפול בהתמכרויות במימון ציבורי דרך קופת החולים; פסיכיאטר בקהילה לדיכאון; מסגרת פרטית — הערכה תוך ימים, מגורים, דיסקרטיות. על המסגרת שלנו — אשפוזית לגמילה בדרום.

שישה מיתוסים על אקסטזי — ומה נכון

מה שאומרים במסיבה — מול מה שכתוב ב-NIDA וב-EUDA.

“אקסטזי לא ממכר”

בגוף — פחות מממריצים אחרים, נכון. בדפוס — סופי שבוע, חומרים מתקנים, הירידה שמביאה את המסיבה הבאה — זו ההתמכרות שרואים אצלנו. NIDA מדווח על תסמיני תלות אצל חלק מהמשתמשים.

“הכדור עם החותמת הזאת — איכותי”

חותמת היא שיווק. אותה חותמת יוצאת ממקורות שונים ומזויפת בקלות. “היה בסדר בפעם הקודמת” אומר משהו על הפעם הקודמת בלבד.

“אם שותים הרבה מים — בטוח”

מכת חום היא הסכנה — ועודף מים הוא סכנה בפני עצמה (דילול הנתרן). אין נוסחה בטוחה; יש סימני חירום: חום, בלבול, הפסקת הזעה, נמנום עמוק — 101.

“MDMA זה תרופה ל-PTSD, אז זה בריא”

במחקר — מינון מדוד, חדר, שני מטפלים, פסיכותרפיה. במסיבה — כדור לא ידוע, חום, סרוטונין שנגמר. אותה מולקולה; שני דברים שונים לגמרי.

“הירידה זה רק עייפות”

הירידה היא סרוטונין ריק — עצב, חרדה, ריקנות. אצל מי שיש לו דיכאון מתחת היא לא נגמרת ביום רביעי. ירידה שנמשכת שבועיים — רופא.

“פעם בחודש זה בטוח”

המחקר על שימוש “מתון” עדיין מראה פגיעה בזיכרון ובשינה אצל חלק, וכל לילה הוא הימור על מה שבכדור ועל החום. “בטוח” לא קיים — “פחות מסוכן” כן, וזה לא אותו דבר.

תרחיש נפוץ: מכדור במסיבת טבע — דרך ציפרלקס מרופא המשפחה — למיון, ואז לווילה

תרחיש מורכב ממצבים שחוזרים בפניות — לא סיפור של אדם מסויםאישה בת 28 מחיפה, מפיקת אירועים. אקסטזי במסיבות טבע מגיל 22 — פעם בחודש-חודשיים, “רק במוזיקה”. אחרי שנה של כל שבועיים הכדורים הפסיקו לתת את מה שנתנו; הצטרפו כדור שני, קטמין לרדת, וקנאביס ביום שלישי. הירידות התארכו: שבוע של עצב, ואז שבועיים. רופא המשפחה רשם ציפרלקס — בלי לשאול על סופי השבוע, והיא לא סיפרה. במסיבה הבאה הכדור “לא עבד” — לקחה שני; בשלוש לפנות בוקר — רעד, חום, בלבול, שרירים נוקשים. החברה הזמינה מד״א. במיון: חשד לתסמונת סרוטונין, לילה בהשגחה, שחרור עם “להימנע מסמים”. ההודעה אלינו הגיעה מהאחות הגדולה, ביום שלישי.

ההערכה של ד״ר גולין: דיכאון שהתחיל לפני האקסטזי, חרדה חברתית מאז התיכון שהכדור “פתר”, בלי פסיכוזה; ציפרלקס שנשאר — בתיאום עם רופא המשפחה, שעכשיו ידע. ההחלטה: מסגרת — לא בגלל הכדור, אלא בגלל השילובים, הדיכאון, והעבודה שמתקיימת במסיבות. ייצוב — ימים של שינה ואוכל; שיקום — שישה שבועות: קבוצות, טיפול בחרדה החברתית, ספורט, והאחות עם הצוות — מה שואלים בטלפון ומה לא. חזרה לעבודה — אבל לא להפקת מסיבות: אירועי חברה. שבעה חודשים בלי כדור; ציפרלקס במעקב פסיכיאטר, לא רופא משפחה. “הדבר הכי מוזר — שאני מרגישה קרבה גם ביום שלישי.”

מקורות והקשר מקצועי

הנתונים על השפעות, חום, סרוטונין, זיכרון ותלות — מ-NIDA; על תכולת הכדורים ותוספות — מ-EUDA; על הירידה ועל השילוב עם נוגדי דיכאון — מ-FRANK; על מחקרי MDMA ל-PTSD — מהחלטות הרגולטורים (FDA 2024, אוסטרליה 2023). העמוד אינו מחליף הערכה של רופא ואינו כולל מינונים או הנחיות “שימוש בטוח”. בסכנה — 101.

ער״ן — עזרה ראשונה נפשיתקו הסיוע 1201, 24 שעות
NIDA — MDMA (אקסטזי, מולי): השפעות, חום, סרוטונין, תלותMDMA (Ecstasy/Molly): effects, hyperthermia, serotonin, memory, dependence, treatment
FRANK (בריטניה) — אקסטזי: סיכונים, חום, מים, הירידהEcstasy: risks, overheating, water, comedown, mixing with antidepressants
NHS — גורמים לפסיכוזה, כולל סמיםPsychosis — causes: drug-induced psychosis

שאלות נפוצות על אקסטזי, MDMA, הירידה והתמכרות

MDMA הוא החומר — ממריץ-אמפתוגן שמציף סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין. “אקסטזי” הוא השם של הכדורים שאמורים להכיל אותו, ו“מולי” או “קריסטל” — אותו חומר באבקה, בגבישים או בקפסולה. בפועל כדורי אקסטזי ו“מולי” מכילים לעיתים קרובות משהו אחר — PMMA, קתינונים, מת׳ — או כמות שונה מאוד מהצפוי. בישראל MDMA הוא סם מסוכן.
כדורי אקסטזי מגיעים בצבעים ובצורות עם חותמות של מותגים, סמלים ודמויות — זה מיתוג של היצרן, לא מידע על התכולה. אותה חותמת יוצאת ממקורות שונים עם כמויות שונות של MDMA, ומזויפת בקלות; הצבע לא קשור לעוצמה או לניקיון. “סוגי אקסטזי” הם למעשה סוגי אריזה — מה שבפנים לא ניתן לדעת מהעין.
ההשפעה מתחילה תוך 30–60 דקות ונמשכת 3–6 שעות: אופוריה, אנרגיה, אהבה וקרבה לכולם, רצון לדבר ולגעת, מוזיקה ואור שמורגשים בגוף, זמן שעף. בגוף: אישונים מורחבים, לסת נוקשה וחריקת שיניים, הזעה, דופק ולחץ דם מוגברים, ועליית חום גוף שלא מרגישים — וזו הסכנה המרכזית של הלילה.
באותו לילה: חריקת שיניים, בחילה, צמרמורת והזעה, התכווצויות, ראייה מטושטשת, קושי להשתין, דופק ולחץ דם, חרדה ופאניקה, ובמקרים הקשים חום גבוה ופרכוס. בימים שאחרי: הירידה — עצב, עייפות, עצבנות, חוסר ריכוז, שינה גרועה. בשימוש תכוף, לפי NIDA: פגיעה בזיכרון ובריכוז, דיכאון וחרדה שנמשכים, בעיות שינה, ושחיקת שיניים.
MDMA משחרר בלילה אחד כמות סרוטונין שהמוח מייצר בימים; בימים שאחרי המאגר ריק — עצב, ריקנות, אדישות, עייפות, עצבנות, חוסר ריכוז, שינה גרועה, חרדה, בדרך כלל בשיא ביום השלישי. אחרי לילה אחד זה נמשך יומיים-ארבעה; אחרי סוף שבוע שלם או שילוב עם קטמין וקוקאין — עד שבוע. ירידה שנמשכת מעבר לשבועיים היא כבר דיכאון — עניין לרופא, לא למסיבה הבאה.
בגוף — פחות מממריצים אחרים: אין קריז גופני ואין תסמונת גמילה מסוכנת. אבל הסבילות מהירה (“לא עובד כמו פעם”), NIDA מדווח על תסמיני תלות אצל חלק מהמשתמשים, והתלות בדפוס חזקה: סופי שבוע שמתקרבים, חומרים שמתקנים את הירידה, ומסיבה שהפכה לדרך היחידה להרגיש. הסיכון גבוה במיוחד אצל מי שיש לו חרדה חברתית, דיכאון, בדידות או טראומה מתחת.
שלוש דרכים: מכת חום — ריקוד ממושך בחום בלי להרגיש עייפות (חום גבוה, בלבול, הפסקת הזעה, פרכוס); עודף מים שמדלל את הנתרן בדם (בחילה, בלבול, נמנום עמוק, פרכוס); ותסמונת סרוטונין בשילוב עם נוגדי דיכאון או ממריצים (חום, רעד, שרירים נוקשים, בלבול). בכל אחד מהם — 101 מיד, להוציא למקום קריר, לא להשאיר לבד, ולהגיד לצוות מה נלקח. כדורים עם PMMA או קתינונים מגבירים את כל השלושה.
לא. SSRI ו-SNRI (ציפרלקס, סרוקסט, זולופט, פרוזק, אפקסור, סימבלטה) מעלים סרוטונין — יחד עם MDMA או שהאקסטזי “לא עובד” ולוקחים עוד, או שמתפתחת תסמונת סרוטונין מסכנת חיים. MAOI וטרמדול יחד עם MDMA — מסוכנים במיוחד. מי שנוטל תרופה פסיכיאטרית ומשתמש באקסטזי חייב לספר לרופא — זה מידע שמשנה את הטיפול, ואף אחד לא מדווח.
פסיכותרפיה נתמכת-MDMA ל-PTSD נחקרת שנים: מתן במסגרת מחקרית, בחדר, עם שני מטפלים ועם פסיכותרפיה אינטנסיבית. בישראל קיימת תוכנית שימוש-חמלה ומחקרים; באוסטרליה הותר השימוש הרפואי ב-2023; ה-FDA ב-2024 לא אישר ודרש מחקר נוסף. זה לא דומה לכדור במסיבה או ל“טיפול עצמי” בבית — שם MDMA עלול לפתוח טראומה ולהשאיר אותה פתוחה.
MDMA מזוהה בבדיקת שתן בדרך כלל 1–3 ימים אחרי השימוש — לעיתים יותר, לפי הכמות, תדירות השימוש ורגישות הבדיקה; בדם — כיום-יומיים; בשיער — חודשים. בדיקות סמים במקומות עבודה, בצבא ובמשטרה בודקות אותו.
הדפוס של יום ראשון-שלישי: שינה עד הצהריים, אדישות, עצב, עצבנות, לסת כואבת; בגוף — אישונים מורחבים, חריקת שיניים, הזעה; חפצים — כדורים צבעוניים עם חותמות, שקיות זיפ קטנות, קפסולות ריקות, מסטיקים ומוצץ; כסף שנעלם לפני סופי שבוע, חברים חדשים מהמסיבות, ודיכאון של ימי חול. אף סימן לבדו — כלום; הצירוף שחוזר כל שבוע — שיחה. הורים יכולים להתייעץ איתנו בלי שהוא יודע.
לא. MDMA מופיע בפקודת הסמים המסוכנים; החזקה ושימוש — גם “כדור אחד לעצמי” — הם עבירה, ו“אקסטזי חוקי” לא קיים: גם תחליפים “חוקיים” נאסרים בצו ומסוכנים לא פחות. ובכל זאת — בחדר המיון אף אחד לא קורא למשטרה; מי שמגיע לשם אומר לצוות מה בדיוק נלקח, כי זה מה שמציל.
ארבעה שלבים: הערכה של ד״ר משה גולין — מה נלקח ובאילו שילובים, אילו תרופות, מה מתחת (חרדה חברתית, דיכאון, PTSD) ומה נשאר אחרי הירידה; ייצוב של ימים — שינה, אוכל, מישהו ליד, החלטות רפואיות לפי האדם; שיקום של חודש עד שלושה בווילה בקריית גת — קבוצות, שיחות אישיות, כלים לסופי השבוע, טיפול במה שמתחת; ומשפחה והמשך — תוכנית כתובה לחמישי, קו חירום לקליניקה, רופא ממשיך. אקסטזי לבדו כמעט לא דורש דטוקס — השילובים כן.
רוב המטופלים אחרי אקסטזי נמצאים אצלנו בין חודש לשלושה: ימים ספורים של ייצוב ואחריהם שיקום, ומי שמרגיש שעוד לא מוכן לסוף השבוע הראשון בחוץ — נשאר עוד. המחיר תלוי באורך ובמסלול (חדר לשניים או יחיד), ואנדריי אומר אותו בשיחה הראשונה, אחרי ההערכה; אפשר לשלם בהעברה או בכרטיס אשראי בפריסה. אם מרכז במימון הקופה מתאים יותר למצב — נגיד גם את זה.
WhatsApp: wa.me/972547578876, טלפון +972 54-757-8876 או אימייל dhvny8@gmail.com. כותבים בקצרה: כמה זמן ובאיזו תדירות, מה עוד נלקח, האם יש תרופה פסיכיאטרית, האם היה אירוע, ואיך נראה יום שלישי — אפשר גם בשם הורה או בן זוג. עונים באותו יום, בעברית, ברוסית או באנגלית. בסכנה מיידית — קודם מד״א 101.

אם יום שלישי כבר לא נגמר — זה הרגע לכתוב, לא לחכות לשבת

ההודעה יכולה להיות שלוש שורות: מאז מתי, כל כמה זמן, מה עוד הולך עם זה, ואיזו תרופה כבר יש בתיק. עונים באותו יום — גם להורה, גם לבת זוג, גם לחבר שכותב במקום מי שלא מוכן. מהשיחה הראשונה יוצאים עם תשובה לשלוש שאלות: ירידה או דיכאון, מסוכן או לא עם התרופה, ואיזה צעד עכשיו — פסיכיאטר בקהילה, תוכנית, או הבית בקריית גת. אין רשימת המתנה, ואין מי שידע מלבד הצוות.

Email: dhvny8@gmail.com. בסכנה מיידית — חום גבוה עם בלבול, פרכוס, כאב בחזה, מחשבות על פגיעה עצמית — קודם מד״א 101, ורק אחר כך אנחנו.

MAAVAR CLINICהמדריך לאקסטזי ו-MDMA נכתב על ידי צוות מעבר קליניק (MAAVAR CLINIC), מוסד אשפוזי ברישיון משרד הבריאות בקריית גת, על בסיס NIDA, EUDA, FRANK ו-NHS, והוא מידע כללי: לא ייעוץ רפואי, לא מדריך שימוש, ובלי כמויות. אבחון, קבלה וכל החלטה על תרופות נעשים על ידי ד״ר משה גולין והצוות הרפואי לפי מצבו של כל פונה; תוצאות הטיפול שונות מאדם לאדם, ואין התחייבות לתוצאה. עודכן: 09.10.2026.
שיחה

נגישות

הגדרות קריאה מהירות לעמוד זה.

↑WhatsApp