טיפול בהתמכרות לאופיואידים בישראל: מנת יתר, קריז, דטוקס ושיקום ב-MAAVAR CLINIC.
משפחות סביב הרואין, מתדון, טרמדול, פנטניל או משככי כאבים חיות לעיתים בין בדיקת נשימה בלילה, בקשות כסף, כאב, הסתרה והבטחות שמחזיקות רק עד המצוקה הבאה.
הטיפול מתחיל בהערכת סיכון רפואית. לאחר הייצוב נבנית עבודה על כאב, שינה, דחף, כסף, קשרים, גבולות משפחתיים והתנהגות — כדי שהאדם לא יחזור לאותו מסלול ברגע שקשה.
באופיואידים, עייפות עמוקה עלולה להיראות כמו שינה רגילה. ההבדל הקריטי הוא תגובה, נשימה, צבע עור ויכולת להתעורר.
אי־תגובה, קושי להעיר, בלבול חריף או אובדן הכרה מחייבים עזרה רפואית.
נשימה איטית, שטחית, רועשת או הפסקות נשימה הן סימני חירום.
אלכוהול, כדורי הרגעה וחומרים נוספים יכולים לשנות במהירות את רמת הסיכון.
רופא פסיכיאטר, נרקולוג, רופא בכיר עם 40 שנות ניסיון
בטיפול באופיואידים, ההערכה הרפואית מתמקדת בנשימה, הכרה, חומר ומינון, כאב, שימוש מעורב, מצב נפשי, סיכון אובדני ודפוסי חזרה לשימוש.
ד״ר משה גולין מוביל אבחון, הערכת סיכון, ייצוב, דטוקס לפי צורך והחלטות קליניות, ומחבר בין השלב הרפואי לבין המשך השיקום.
פחד מכאב, הקאות, שלשול, אי־שקט, חוסר שינה וריקנות יכול להפוך כל החלטה להפסיק למאבק קצר. לכן לא בונים תוכנית על כוח רצון בלבד.
חומר, שימוש אחרון, נשימה, הכרה, קריז, תרופות וחומרים נוספים.
לא מעבירים כסף מתוך פחד ולא מסתירים סכנה רפואית.
אי־תגובה, בעיית נשימה או אובדנות עוברים מיד לרפואה.
המשפחה תומכת בתוכנית, אך אינה הופכת לרופא, שוטר או בנק.
לאחר שהסיכון החריף נרגע, מתחילה העבודה העיקרית: כאב, שינה, אחריות, כסף, גבולות, קשרים, חשיבה, 12 צעדים ותוכנית ברורה לרגע שבו הדחף חוזר.
יכול להסתיים בחזרה מהירה לשימוש ואינו מטפל בסיכון, בכאב ובסביבה.
שלב רפואי חשוב, אך אינו בונה שיקום, גבולות והתנהגות חדשה.
מחבר רפואה, שיקום, משפחה, אחריות ומניעת חזרה.
ליווי משפחתי, משבר וגבולות
באופיואידים, המשפחה עלולה לחיות בין פחד ממנת יתר לבין פחד מקריז. קארין עוזרת להפריד בין סכנה רפואית לבין לחץ רגשי, ולבנות קו שאינו משתנה בכל בקשת כסף או הבטחה.
היא אינה רופאה ואינה מקבלת החלטות קליניות. תפקידה הוא ללוות את המשפחה, להפחית כאוס, לתמוך בהסתגלות לתוכנית ולשמור על גבולות בזמן משבר.
בחלק מהמקרים ההתמכרות מתחילה סביב טיפול בכאב. העבודה אינה להאשים את האדם או להכחיש את הכאב, אלא להפריד בין צורך רפואי, שימוש כפייתי, חרדה מהפסקה ודפוסי השגה.
דורש הערכה רפואית ותוכנית שאינה נשענת על אלתור משפחתי.
שימוש מעבר להנחיות, חיפוש מרשמים והסתרה דורשים התייחסות להתמכרות.
הפחד מקריז יכול לנהל החלטות ולהוביל לחזרה מהירה לשימוש.
הטיפול מחבר רפואה, שיקום, משפחה וגבולות סביב תרופות.
המקורות מספקים מידע כללי ואינם מחליפים הערכה רפואית או טיפול פרטני.
כאשר האדם אינו מתעורר, נושם באיטיות או באופן חריג, מאבד הכרה, מפרכס, מבולבל מאוד, שפתיו מכחילות או קיים חשד למנת יתר או לשימוש מעורב — פונים מיד למד״א 101.
כן. MAAVAR CLINIC היא מסגרת רפואית מורשית לטיפול בהתמכרויות. הערכה רפואית, אבחון, דטוקס, ייצוב, תרופות והחלטות קליניות מתבצעים על ידי ד״ר משה גולין והצוות הרפואי בקריית גת לפי התוויה קלינית.
לא. דטוקס או ייצוב הם שלב אפס רפואי בלבד. לאחר מכן נדרשת תוכנית שיקום שעובדת על כאב, שינה, דחף, כסף, קשרים, משפחה, חשיבה, התנהגות ומניעת חזרה.
התוכנית נבנית לפי החומר, דרך השימוש, המינון, משך השימוש, שימוש מעורב והמצב הרפואי והנפשי. אין תוכנית אחת שמתאימה לכל האופיואידים.
הפסקה עצמאית עלולה להוביל למצוקה, חזרה מהירה לשימוש או שימוש מסוכן לאחר ירידה בסבילות. החלטה על אופן ההפסקה מתקבלת לאחר הערכה רפואית פרטנית.
קארין מלווה את המשפחה סביב משבר, גבולות, תקשורת והסתגלות לתוכנית. היא אינה רופאה, אינה מבצעת דטוקס ואינה מקבלת החלטות קליניות.
לא מנהלים ויכוח ממושך ולא מעבירים כסף מתוך פחד. בודקים קודם סכנה רפואית, שומרים על קו משפחתי אחיד ומעבירים את ההחלטה למסלול הטיפולי.
כן. הפנייה והטיפול מתנהלים במעגל מידע מצומצם. עם זאת, דיסקרטיות אינה סיבה לעכב פנייה רפואית כאשר קיימת בעיית נשימה, אובדן הכרה, אובדנות או סכנה.
משך הטיפול משתנה לפי החומר, משך השימוש, מצב רפואי ונפשי, שימוש מעורב, כאב, יציבות משפחתית והתקדמות בשיקום. אין משך אחיד ואין התחייבות לתוצאה.
אפשר לכתוב ב-WhatsApp, להתקשר למספר +972 54 757 8876 או לשלוח אימייל ל-dhvny8@gmail.com. במצב חירום מתקשרים קודם למד״א 101.
שלחו מידע קצר: חומר ידוע או חשוד, שימוש אחרון, נשימה, הכרה, קריז, כאב, שימוש מעורב, חובות וסיכון בבית.
WhatsApp: https://wa.me/972547578876
טלפון: +972 54 757 8876
Email: dhvny8@gmail.com