“סרוקוול” הוא בין התרופות הפסיכיאטריות המחופשות ביותר בישראל — 6,600 חיפושים בחודש — ורוב מי שמקליד אותו לא חולה סכיזופרניה: הוא קיבל “סרוקוול 25 לשינה” מרופא המשפחה, מהפסיכיאטר או ממרפאת הכאב, ועכשיו שואל למה הוא ישן בשמונה בערב, למה עלה שמונה קילו, מה יקרה אם יפסיק, ומה פירוש “סרוקוול מוות” שגוגל השלים לו. העמוד הזה עונה בסדר הזה: מה התרופה באמת ולמי היא נועדה, למה בישראל היא הפכה לכדור שינה, תוך כמה זמן היא משפיעה על מה, מה ההבדל בין 25, 100 ו-XR, מה תופעות הלוואי שכן צריך לעקוב אחריהן (משקל, סוכר, שומנים, לב, בלוטת התריס), מה השילובים שמסוכנים באמת — אלכוהול, קלונקס, לוריוון, אופיואידים — ומה מאחורי החיפוש על מוות, האם סרוקוול ממכר ולמה בכל זאת יש תסמיני הפסקה, ואיך מפסיקים נכון: עם מי, באיזה קצב, ומה עושים עם השינה והחרדה שהכדור כיסה.
ב-MAAVAR CLINIC (מעבר קליניק) בקריית גת סרוקוול הוא כמעט תמיד חלק מתמונה גדולה יותר: כדור שינה לצד בונדורמין ולוריוון, או “להירגע” לצד אלכוהול, או תרופה שנרשמה בתחלואה כפולה — התמכרות לצד דיכאון, חרדה או הפרעה דו-קוטבית. ההערכה של ד״ר משה גולין, פסיכיאטר-נרקולוג עם 40 שנות ניסיון, מפרידה בין השלושה: למי סרוקוול הוא טיפול שממשיכים (בתיאום עם הפסיכיאטר המטפל), למי הוא כדור שינה שאפשר להפסיק בהדרגה ובהשגחה, ולמי הוא מסכה על בעיה שצריכה טיפול אחר. בווילה עם 15 מיטות: הפחתה בקצב שהרופא קובע, שינה בלי כדור (CBT-I), וטיפול במה שמתחת. מבוגרים 18–65; במצב פסיכוטי חריף — בית חולים, לא אנחנו.
למי שהקליד “סרוקוול”, “סרוקוול שינה”, “תוך כמה זמן סרוקוול משפיע”, “סרוקוול 25 תופעות לוואי”, “סרוקוול XR” או “הפסקת סרוקוול” — התשובות הקצרות כאן; הפירוט בהמשך.
“סרוקוול תרופה”, “קווטיאפין סרוקוול” — השאלה הראשונה של מי שקיבל קופסה בלי הסבר. התשובה: תרופה טובה למה שהיא נועדה, וכדור שינה גרוע.
קווטיאפין הוא אנטיפסיכוטי מהדור השני: חוסם קולטני דופמין וסרוטונין במוח, ובזה מטפל בפסיכוזה, במאניה ובדיכאון דו-קוטבי — התוויות שבגללן הוא קיים. בדיכאון מז׳ורי XR משמש תוספת לנוגד דיכאון כשזה לא מספיק. אלה טיפולים שמצילים חיים — ואת ההחלטה עליהם מקבל פסיכיאטר, לא עמוד באינטרנט.
ב-25 וב-50 סרוקוול כמעט לא מגיע לקולטני הדופמין. הוא חוסם בעיקר היסטמין (לכן מרדים, כמו אנטיהיסטמין ישן) ואדרנלין (לכן לחץ הדם יורד בקימה). כלומר: כדור שינה — עם תופעות הלוואי המטבוליות של אנטיפסיכוטי, ובלי ההשפעה הפסיכיאטרית שבגללה הוא פותח.
כי הוא לא בנזודיאזפין — אין סבילות קלאסית ואין חשק — ורופאים שמפחדים מבונדורמין ולוריוון רושמים אותו “לתקופה”. ואז התקופה נמשכת שנים. ההנחיות בעולם (האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי במסגרת Choosing Wisely, איגוד רפואת השינה האמריקאי) ממליצות לא להשתמש באנטיפסיכוטיים לנדודי שינה — תופעות הלוואי עולות על התועלת.
שלוש קבוצות: מטופלים פסיכיאטריים — סכיזופרניה, דו-קוטבית, דיכאון עמיד — שאצלם זה טיפול; אנשים עם נדודי שינה, חרדה או פוסט-טראומה שקיבלו “25 לשינה” מרופא משפחה או מפסיכיאטר; ואנשים עם התמכרות — שאצלם סרוקוול נרשם “להרגיע”, או נלקח מהרחוב כ“כדור שינה שלא רואים בבדיקה”.
סרוקוול, סרוקוול XR (אסטרהזנקה); קווטיאפין — הגנרי (קווטיאפין טבע, קטיאפין ואחרים); בעולם — Seroquel, Quetiapine. ברחוב ובכלא — “קוול”, “סוזי-קיו”, “קיו-בול” (עם קוקאין). הכדור הוורדרד-כתום של 25 הוא מה שרוב הישראלים מכירים.
לא בנזודיאזפין, לא כדור שינה “טבעי”, לא נוגד דיכאון בפני עצמו, ולא “חלש” כי המספר על הקופסה קטן. ולא תרופה שמפסיקים “לבד לשבוע לבדוק” — לא אחרי שנה, ובטח לא כשהיא ניתנה למחלה.
“תוך כמה זמן סרוקוול משפיע” — 590 חיפושים בחודש. התשובה תלויה למה: הישנוניות מהירה, הטיפול איטי, ותופעות הלוואי — הכי איטיות מכולן.
המספרים כאן הם שמות של תכשירים ומונחי חיפוש — לא המלצת מינון. מה נכון לאדם מסוים קובע הפסיכיאטר או הרופא שרשם.
“סרוקוול תופעות לוואי” — 480 חיפושים, ו“סרוקוול 25 תופעות לוואי” — עוד 590. העלון מונה עשרות; כאן מה שרלוונטי למי שלוקח חודשים — ומה שמחייב בדיקת דם.
ישנוניות וטשטוש בבוקר (הנפוצה ביותר), סחרחורת בקימה — לחץ דם שיורד, ולכן נפילות, בעיקר בלילה; יובש בפה, עצירות, אף סתום; דופק מהיר; עלייה בתיאבון — מתוקים ופחמימות בלילה. לפי העלון — לא לנהוג ולא להפעיל מכונות עד שיודעים איך התרופה משפיעה.
“סרוקוול השמנה” — לא דמיון: עלייה במשקל היא מתופעות הלוואי המובהקות של קווטיאפין, גם במינון נמוך; ואיתה סוכר בדם (עד סוכרת), טריגליצרידים וכולסטרול — תסמונת מטבולית. לכן ההנחיות דורשות משקל, היקף מותניים, סוכר ושומנים לפני ובמהלך הטיפול. מי שלוקח “25 לשינה” שנים בלי בדיקת דם — חסרה לו בדיקה, לא תרופה.
דופק מהיר, לחץ דם נמוך בקימה, ולעיתים הארכת מקטע QT — הפרעה בקצב שרואים רק באק״ג. מסוכן יותר עם תרופות אחרות שמאריכות QT (מתדון, חלק מהאנטיביוטיקות, ציטלופרם במינון גבוה), עם הפרעות אלקטרוליטים ועם מחלת לב. אק״ג לפני התחלה — נוהג טוב, ובשילובים — חובה.
ירידה בתפקוד בלוטת התריס (TSH) — נבדקת בדם; קטרקט — העלון ממליץ על בדיקת עיניים בטיפול ממושך; ירידה נדירה בתאי דם לבנים — חום פתאומי וכאב גרון הם סיבה לבדיקה; וכן פרולקטין, לעיתים רחוקות יותר מאשר באנטיפסיכוטיים אחרים.
אי-שקט בגוף (אקתיזיה), נוקשות, רעד — פחות מאשר באנטיפסיכוטיים ישנים אבל קיים, ובטיפול ממושך — תנועות לא רצוניות (דיסקינזיה מאוחרת). נדירות ומחייבות מיון: חום גבוה עם נוקשות ובלבול (תסמונת נוירולפטית ממאירה), פרכוס, זקפה ממושכת.
הישנוניות פוחתת עם הזמן — הגוף מתרגל להשפעה המרדימה. זו לא סיבה להעלות לבד: במינון גבוה יותר נכנסים לטווח האנטיפסיכוטי האמיתי, עם כל תופעות הלוואי שלו. “סרוקוול 25 לא עוזר יותר” היא שאלה לרופא — והתשובה הנכונה היא לרוב לא “50”.
“סרוקוול וציפרלקס” 110 חיפושים, “סרוקוול וקלונקס” 50 — שאלות של אנשים שכבר על שתי תרופות. התשובה הכנה: השילוב עצמו הוא לרוב בסדר תחת רופא; השילוב בלי רופא — לא.
שילוב נפוץ ולגיטימי — דיכאון עם נדודי שינה, או XR כתוספת לנוגד הדיכאון. מה שצריך לדעת: שניהם עלולים להאריך QT, ולכן אק״ג ובדיקת אשלגן הגיוניים; ושניהם ניתנים להפסקה רק בהדרגה, לא יחד ולא לבד. על ציפרלקס והפסקתו — העמוד המלא.
אנטיפסיכוטי מרדים עם בנזודיאזפין — ישנוניות כפולה, לחץ דם נמוך, נפילות, ובלילה — נשימה איטית. השילוב הנפוץ אצל מי שהגיע אלינו: סרוקוול “לשינה” שלא הספיק, ובונדורמין או לוריוון “בנוסף”. על קלונקס — גמילה מקלונקס; על לוריוון — העמוד המלא.
העלון אומר להימנע: אלכוהול מגביר את הישנוניות, את הסחרחורת ואת ירידת לחץ הדם — ובכמות גדולה, עם סרוקוול, מדכא נשימה. “כוס יין וסרוקוול” בערב הוא השילוב השכיח ביותר שאנחנו רואים אצל נשים בנות 45–60 עם נדודי שינה. גם כשזה “רק כוס”.
פרקוסט, טרגין, טרמדול, קודאין — דיכוי נשימה והרדמה יחד; מתדון — גם QT. אצל מי שבטיפול תחליפי במתדון סרוקוול הוא תרופה שצריך אק״ג לפניה. ומי שמשלב סרוקוול עם “אוקסי” מהרחוב — נמצא בטריטוריה של מנת יתר.
קווטיאפין מפורק בכבד (CYP3A4): מיץ אשכולית, תרופות נגד פטריות (קטוקונזול), אנטיביוטיקות מסוימות (קלריתרומיצין) — מעלים את הרמה בדם; קרבמזפין, פניטואין וחלק מתרופות ה-HIV — מורידים. לרוקח יש רשימה; כל תרופה חדשה — לבדוק.
קנאביס — ישנוניות, סחרחורת, דופק; ליריקה (פרגבלין) — הרדמה כפולה; אנטיהיסטמינים מרדימים (טונייט, פנרגן) — אותו מנגנון, כפול. “סרוקוול וקנאביס רפואי” היא שאלה שצריכה רופא אחד שרואה את שניהם.
320 איש בחודש מקלידים “סרוקוול מוות”. חלקם מפחדים מהכדור, חלקם מהלילה. לשניהם — התשובה כאן כנה, ובלי מספרים.
“האם סרוקוול ממכר” — 20 חיפושים, ו“הפסקת סרוקוול” — 110. התשובה: לא ממכר — וקשה להפסיק. שני הדברים נכונים בו-זמנית.
“הפסקת סרוקוול תופעות לוואי” — השאלה של מי שכבר ניסה. התשובה: בהדרגה, עם מי שרשם, ועם טיפול בשינה במקביל.
בסרוקוול השאלה הראשונה היא לא “איך מפסיקים” אלא “בשביל מה נרשם”. ד״ר גולין — פסיכיאטר לפני שהוא נרקולוג — מפריד בין שלוש תמונות: סרוקוול כטיפול במחלה (סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, דיכאון עמיד) — שממשיכים, ומתאמים עם הפסיכיאטר המטפל כל שינוי; סרוקוול ככדור שינה שנתקע לשנים, לרוב לצד בנזודיאזפינים או אלכוהול — שאפשר לרדת ממנו בהדרגה; וסרוקוול כמסכה — על דיכאון, חרדה, פוסט-טראומה או שימוש בחומרים שאף אחד לא טיפל בהם. ההערכה כוללת גם את מה שהכדור עושה לגוף: משקל, סוכר, שומנים, אק״ג, בלוטת התריס — כי אצל רבים זה הדבר הראשון שאף אחד לא בדק.
ההחלטות אחר כך רפואיות ואישיות: הקצב של ההפחתה — איטי יותר אחרי שנים ובמינונים גבוהים; מה מקל על הלילות הראשונים בלי לחזור לכדור ובלי בנזודיאזפין; מה עושים עם החרדה או הדיכאון שמתגלים כשהכיבוי נגמר; ואם צריך תרופה — איזו, ולכמה זמן, בתיאום עם הרופא בקהילה. במצב פסיכוטי חריף או במאניה — בית חולים, לא וילה, וד״ר גולין אומר את זה בשיחה הראשונה. לוחות הפחתה אין בעמוד הזה, כי לוח שנכתב לאחד מסוכן לאחר.
MAAVAR CLINIC (מעבר קליניק) פועלת ברישיון משרד הבריאות לטיפול בהתמכרויות לשנים 2026–2028, בכתובת Yehoshafat 14, Kiryat Gat. הערכה, ייצוב וכל החלטה תרופתית נעשות בידי רופא בתוך מסגרת מורשית. בעמוד אין שמות תרופות, מינונים או הנחיות הפסקה — זה נשאר בחדר של הרופא.
המטרה היא לא “בלי סרוקוול” — היא לדעת בשביל מה הוא, להפסיק אותו רק אם הוא כדור שינה שנתקע, ולטפל במה שהוא כיסה.
הפונות על סרוקוול הן לעיתים קרובות נשים בנות 45–60 — אחרי אבל, גירושים, מילואים של הבן, שנה של לילות בלי שינה — שקיבלו “25 לשינה” ונשארו עליו חמש שנים: ישנות בשמונה, מתעוררות מטושטשות, עלו עשרה קילו, מתביישות בשניהם, ולא מזהות את עצמן בתור מי ש“צריכה גמילה”. קארין עובדת בדיוק עם זה: עם האישה שבטוחה שהיא לא שייכת כאן, עם הבעל שישן לידה שנתיים בלי לדעת מה בקופסה, עם הבת שמצאה בונדורמין ליד הסרוקוול. היא זו שיושבת בשיחה המשפחתית הראשונה — זו שבה מישהו אומר בפעם הראשונה כמה כדורים באמת, וכמה כוסות.
ובשיקום — היא בונה את הערב מחדש: ארוחה עם כולם בשמונה במקום הספה, הליכה אחרי, מסך שנסגר, המיטה שחוזרת להיות לשינה; ואת הגוף — תזונה ותנועה שמחזירות את מה שהכדור לקח, בלי דיאטה של ייאוש. אחרי השחרור היא מלווה את השבועות הראשונים בבית: הערב הראשון שבו היא ערה בעשר ולא יודעת מה עושים עם זה, הביקור אצל הרופא עם הדף שלנו, הבעל שלומד לשאול “איך היה הלילה” במקום “לקחת?”. היא אינה רופאה ואינה מחליטה על תרופות; היא זו שדואגת שהשינה והערב שנבנו בווילה יחזיקו גם בבית.
“אשתי על סרוקוול חמש שנים ונרדמת בשמונה” — פנייה שנשמעת קטנה. מאחוריה — ערבים, משקל, לפעמים מחלה, ולפעמים כדור שינה שאף אחד לא בדק מחדש.
אם סרוקוול נרשם למחלה (סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, דיכאון קשה) — הוא טיפול, ולהוריד אותו “כי הוא משמין” הוא הדרך לאשפוז. אם הוא “25 לשינה” מרופא המשפחה כבר שנים — זו שאלה אחרת, ואפשר לשאול אותה. לא לנחש — לשאול את הרופא שרשם, יחד.
להחביא את הכדורים (לילה בלי בכוח — ריבאונד, ואצל מי שמטופל במחלה — הישנות); “זה תרופה לפסיכים” (זה לא, וזה פוגע); ו“פשוט תפסיקי”. הישנוניות והמשקל אמיתיים — וגם הסיבה שבגללה נרשם. שניהם צריכים טיפול, לא ויכוח.
שיחה אחת על מה שרואים — הערבים שנעלמים, הטשטוש בבוקר, הקופסאות הנוספות — בלי המילה “מכורה”; הצעה קונקרטית: הערכה אצל פסיכיאטר שמבין גם בשינה וגם בהתמכרויות, בתיאום עם הרופא שרשם; ובדיקת דם — כי אצל רבים אף אחד לא בדק סוכר ושומנים מאז שהתחילו.
סרוקוול לסבא “כדי שיירגע בלילה” הוא בדיוק המקרה של אזהרת ה-FDA: אצל קשישים עם דמנציה אנטיפסיכוטיים מעלים תמותה, נפילות ובלבול. לא להפסיק לבד — לשאול את הגריאטר מה החלופות. מעל 65 — לא אצלנו, אבל עוזרים למשפחה להבין מה לבקש.
סרוקוול עם בונדורמין, לוריוון, יין או משככי כאבים — זה השילוב של הלילות הקשים: נשימה איטית, נפילה בדרך לשירותים. לדעת מה יש בבית, לדבר על זה בגלוי, ולא להשאיר קופסאות של 300 בהישג יד של מי שבדיכאון — בטיחות, לא חשדנות.
מי שישן ליד אדם שישן “כמו מת” בשמונה ומטושטש בבוקר — חי לבד בערבים, וכועס, ואשם על הכעס. שיחה משלכם עם קארין או עם מטפל/ת — חלק מהתוכנית, לא מותרות.
מקורות: FDA, Choosing Wisely, איגוד רפואת השינה האמריקאי, מאגר התרופות של משרד הבריאות. הפירוט במקורות בסוף העמוד.
על כל מיתוס כזה יושבות בדרך כלל שנים של כדור ובדיקת דם שלא נעשתה. הערכה אחת לוקחת שעה.
25 הוא מינון שכמעט לא מגיע לקולטני הדופמין — אבל מגיע למשקל, לסוכר, ללחץ הדם ולבוקר. “קטן” בפסיכיאטריה הוא עדיין אנטיפסיכוטי במטבוליזם.
לא ממכר — נכון; להפסיק מתי שרוצים — לא: תסמיני הפסקה ל-1–2 שבועות אחרי חודשים, והישנות המחלה אחרי שבועות אצל מי שמטופל בה. בהדרגה, עם מי שרשם.
רוב מי שלוקח סרוקוול בישראל לוקח 25 לשינה. ומי שלוקח 300 למחלה — מטופל, לא “חולה נפש”. המילה הזאת היא הסיבה שאנשים מסתירים את הקופסה ולא שואלים את הרופא.
קווטיאפין מעלה תיאבון ומשנה את חילוף החומרים — זה מנגנון, לא אופי. מי שעלה עשרה קילו על 25 לא “התפרק”; הוא לקח תרופה שעושה את זה, בלי שמישהו בדק סוכר.
כדור שני לא נותן שינה כפולה — הוא נותן טשטוש כפול, לחץ דם נמוך ונפילה בלילה. ומי שהגיע ל“עוד אחד” כבר צריך לדבר על למה הוא לא ישן.
שבוע בלי אחרי שנים הוא בדיוק תסמיני ההפסקה שמתוארים בעלון — לא הוכחה לצורך. בהדרגה, עם טיפול בשינה, רוב האנשים ישנים בלי. ומי שבאמת צריך — ידע את זה מהפסיכיאטר, לא מהשבוע הנורא.
הנתונים על התכשירים, האזהרות וההנחיות בעמוד מבוססים על המקורות האלה; מה שנכון לאדם מסוים — נקבע בהערכה פסיכיאטרית, לא בעמוד.
ההודעה הראשונה לא צריכה להיות מנוסחת: סרוקוול או XR והמספר על הקופסה, כמה שנים, בשביל מה נרשם ומי רשם, מה עוד יש בשידה — בונדורמין, לוריוון, יין — ומה קורה בלילה שמדלגים. עונים באותו יום: לבעל שאוכל עם הילדים בלי אשתו, לבת שמצאה את הקופסאות, ולמי שכותבת בעצמה מהספה בשמונה בערב. בסוף השיחה הראשונה יש תשובה אחת ברורה — טיפול שממשיכים בתיאום עם הפסיכיאטר, הפחתה בבית עם הרופא שרשם, או הפחתה בהשגחה אצלנו — ותוכנית למה יהיה עם השינה בשבועיים הראשונים. בלי שם, בלי שיפוט. מעבר קליניק — קריית גת.
Email: dhvny8@gmail.com. בחשד למנת יתר — מד״א 101; במצוקה נפשית — ער״ן 1201, 24 שעות.
הגדרות קריאה מהירות לעמוד זה.