“שמות של כדורי שינה עם מרשם”, “כדורי שינה ללא מרשם”, “מה עדיף בונדורמין או נוקטורנו”, “כדורי שינה מהדור החדש”, “האם כדורי שינה ממכרים” — אלפי חיפושים בחודש, ורובם בשלוש בלילה. העמוד הזה הוא המפה: אילו כדורי שינה קיימים בישראל ומה ההבדל ביניהם, מה באמת נמכר בלי מרשם ומה “טבעי”, מה פירוש “הדור החדש” ולמה הוא ממכר לא פחות מהישן, מה מתאים לקשישים ומה לטיסה — ואז החלק שאף עלון לא מספר: איך תלות נבנית תוך שבועות אצל אנשים שנטלו בדיוק מה שנרשם, למה הלילה הראשון בלי הוא הגרוע מכולם, מה הסיכונים של נהיגה למחרת, נפילות, הליכה מתוך שינה ושילוב עם לוריוון או יין, מה תסמיני הגמילה ולמה לא מפסיקים לבד בבת אחת אחרי שנים — ואיך נראית הדרך חזרה לשינה שלא תלויה בקופסה.
ב-MAAVAR CLINIC (מעבר קליניק) בקריית גת הגמילה מכדורי שינה היא רפואית ואישית: הערכה של ד״ר משה גולין, פסיכיאטר-נרקולוג עם 40 שנות ניסיון — איזה כדור, כמה זמן, מה עוד (לוריוון? אלכוהול? משככי כאבים?), ומה מתחת לנדודי השינה: חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה, דום נשימה בשינה; הפחתה מדורגת או דטוקס בהשגחה בווילה עם 15 מיטות, בקצב שהרופא קובע; ובמקביל טיפול בנדודי השינה עצמם — CBT-I, הטיפול שההנחיות בעולם מעמידות לפני כל כדור. מבוגרים 18–65; להורה מעל 65 — עוזרים למצוא את הדרך דרך הקופה.
למי שהקליד “כדורי שינה”, “שמות של כדורי שינה עם מרשם”, “כדורי שינה ללא מרשם”, “מהדור החדש” או “האם כדורי שינה ממכרים” — התשובות הקצרות כאן; הפירוט בהמשך.
אותו לילה, אותה בעיה — והבדל עצום בין קבוצות: מה ממכר ומה לא, מה לשבועיים ומה בכלל לא לטווח ארוך. השמות המסחריים הם מה שמקלידים; הגוף מכיר רק את החומר.
הדור הישן — ועדיין הנפוץ: בונדורמין (ברוטיזולם) הוא כדור השינה הנרשם ביותר בישראל, קצר-טווח, “רק להירדם”; נומבון (ניטרזפאם) — ארוך יותר, בעיקר אצל מבוגרים, עם טשטוש בבוקר; היפנודורם (פלוניטרזפאם) — בפיקוח מיוחד. כולם במרשם; כולם בונים סבילות ותלות תוך שבועות, והגמילה מהארוכים — ארוכה. על בונדורמין — העמוד המלא.
תרופות הרגעה שנרשמות גם לשינה — ולעיתים קרובות מצטרפות לכדור השינה: בונדורמין בעשר, לוריוון בשתיים. אחרי 7 באוקטובר לוריוון הפך לכדור הלילה של רבים. השילוב של שני בנזודיאזפינים — או בנזודיאזפין עם תרופת Z — הוא התלות הקשה ביותר להפסקה בבית. לוריוון, ואבן, גמילה מקלונקס.
זולפידם (סטילנוקס, זודורם, אמביאן — קצר, להירדמות) וזופיקלון (נוקטורנו, נוקטורנו פורטה, אימובן — ארוך מעט, גם ליקיצות). שווקו כ“לא ממכרים”; היום ברור שהם בונים סבילות ותלות, עם גמילה משלהם, ו-FDA הוסיף להם אזהרה מודגשת על הליכה, אכילה ונהיגה מתוך שינה. במרשם בלבד. על סטילנוקס וזולפידם — העמוד המלא; על נוקטורנו — בהמשך.
טונייט (דוקסילאמין, כצט) — אנטיהיסטמין מרדים מהדור הראשון, להפרעות שינה זמניות, לימים ספורים, לא מתחת לגיל 12 ובזהירות אחרי 65; לא ממכר כבנזודיאזפין, אבל יש “התרגלות”, יובש בפה, טשטוש ובלבול בבוקר. מלטונין — סירקדין (בשחרור מושהה, במרשם) ותוספים: עוזר בעיקר כשהשעון הביולוגי זז (משמרות, טיסות, גיל מבוגר), לא ממכר, ולא תחליף לטיפול בנדודי שינה כרוניים.
נוגדי דיכאון במינון נמוך (טרזודיל, רמרון/מירו, אלטרול) ואנטיפסיכוטי (סרוקוול) שרופאים רושמים לשינה דווקא כי אינם ממכרים כבנזודיאזפינים. נכון — אבל יש להם תסמונת גמילה משלהם, תופעות לוואי (עלייה במשקל, טשטוש, דופק), ולעיתים הם מכסים דיכאון שצריך טיפול אמיתי. לא “חינמיים” — רק שונים.
ולריאן, פסיפלורה, מליסה, קמומיל, מגנזיום, קלמנרבין לילה, דורמינול, טיפות — לא ממכרים, ועל רובם המחקר דל. “כדורי שינה טבעיים מומלצים” הם לא פתרון לנדודי שינה של שנתיים: הם לא מטפלים בחרדה, בשעון, במסך ובמחשבה בשלוש בלילה. ומי שלוקח “טבעי” מעל בונדורמין — לא יצא מהבונדורמין.
התשובות כאן ישרות בכוונה: מי שמחפש איזה כדור “הכי טוב” ימצא כאן למה השאלה עצמה היא הבעיה.
נוקטורנו הוא השם המחופש ביותר בין כדורי השינה בישראל — וגם שם של בית קפה בירושלים. אם הגעתם לכאן בגלל הקפה — תהנו; אם בגלל הכדור — תמשיכו לקרוא.
מי שעבר את השלבים האלה לקח בדיוק מה שנרשם. לכן הדרך החוצה היא רפואית — ולא מבחן של אופי.
ההבדל בין טיפול בנדודי שינה לתלות הוא לא במרשם — הוא בשאלה אם הלילה מתוכנן סביב הכדור.
הכדור בעשר “ליתר ביטחון”, גם כשעייפים; חצי שהפך לשלם, שלם שהפך לשניים; מעבר לפורטה או לנומבון; לוריוון או כוס יין בנוסף; קופסה שנגמרת מוקדם, מרשם משני רופאים, כדורים “בהשאלה” מבת הזוג או מההורים; ובתיק לנסיעה — קודם הכדורים.
בלילה בלי — שינה גרועה מההתחלה, דופק, הזעה, רעד, חרדה; בבוקר — טשטוש, סחרחורת, זיכרון מקוטע, “איך הגעתי לעבודה”; אחר הצהריים — נפילת אנרגיה ועצבנות; ואצל מבוגרים — נפילה בלילה, בלבול, יקיצה בלי לדעת מה השעה.
הפחד מהלילה שמתחיל אחרי הצהריים; הצדקות — “זה רק בונדורמין”, “הרופא מחדש”, “זה מהדור החדש, זה לא ממכר”; עצבנות כשמישהו מעיר; ובשקט — “אני לא יודע לישון בלי זה”. התלות הנפשית בכדור שינה היא לעיתים קרובות חזקה מהגופנית.
כדור כל ערב, בלי יוצא מן הכלל, גם בחופשה; דיבור מטושטש אחרי הכדור, יקיצה בלילה שלא זוכרים בבוקר, אכילה בלילה בלי זיכרון; נהיגה בבוקר שמפחידה; ויכוח על “רק להפסיק לשבוע”; וקופסאות בשידה, בתיק, ברכב — יותר ממה שרופא אחד רושם.
השאלות מבוססות על הקריטריונים המקובלים להפרעת שימוש בתרופות מרגיעות ומרדימות — לא אבחנה, אלא סיבה לשיחה.
הכדור נראה קטן. הסיכון שלו הוא לא בלילה — הוא בבוקר, בכביש, במדרגות, ובשילוב עם כל מה שעוד נלקח.
כדור שינה לא נגמר כשמתעוררים: זולפידם, זופיקלון ובנזודיאזפינים משאירים טשטוש, זמן תגובה איטי ו“נהיגה אוטומטית”. ב-2013 הוריד ה-FDA את המינון המומלץ של זולפידם לנשים, אחרי שנמצא שהן מפנות אותו לאט יותר ונוהגות בבוקר עם רמות מסוכנות. מי שלוקח כדור אחרי חצות ונוהג בשבע — נוהג תחת השפעה.
ב-2019 הוסיף ה-FDA אזהרה מודגשת לזולפידם, זופיקלון ודומיהם: “התנהגויות שינה מורכבות” — אנשים הלכו, בישלו, אכלו, שלחו הודעות ונהגו מתוך שינה, בלי זיכרון, ונפצעו. נדיר — אבל קורה גם במנה הראשונה, ויותר עם אלכוהול. מי שמצא בבוקר צלחת שלא זכר — זה הסימן.
ההנחיות הגריאטריות (קריטריוני Beers) ממליצות להימנע מבנזודיאזפינים ומתרופות Z אחרי גיל 65: נפילה בדרך לשירותים בשלוש בלילה, שבר צוואר הירך, בלבול לילי, פגיעה בזיכרון. “נומבון של סבתא” הוא לעיתים קרובות הסיבה לאשפוז — לא לשינה.
כדורי שינה משנים את מבנה השינה — פחות שינה עמוקה ופחות שנת חלום — ולכן הבוקר עייף למרות “שמונה שעות”. לאורך שנים: זיכרון מקוטע, מצב רוח ירוד, חרדה בין מנות; ובמחקרים תצפיתיים — קשר לירידה קוגניטיבית. הקשר הסיבתי שנוי במחלוקת; הטשטוש היומי — לא.
כדור שינה + אלכוהול; כדור שינה + לוריוון או קלונקס; כדור שינה + פרקוסט, טרגין או טרמדול; כדור שינה + ליריקה. כל אחד מהם מאט נשימה — יחד הם עוצרים אותה בשינה. רוב מנות היתר מכדורי שינה הן שילוב, לא כדור אחד. על אופיואידים וכדורי שינה — מנת יתר: מה עושים.
נדודי שינה כרוניים, דיכאון וכדורי שינה הולכים יחד — והלילה הוא השעה שבה המחשבות הכי כבדות. אם המחשבות הן על לא להתעורר — זה לא רגע לכדור נוסף, זה רגע לשיחה: ער״ן 1201 (24 שעות), צ׳אט סה״ר, או 101. גם לנו אפשר לכתוב בלילה; עונים בבוקר, ובדחיפות — מפנים מיד למי שעונה עכשיו.
הלילה הראשון בלי הוא הגרוע מכולם — ולכן רוב הניסיונות בבית נגמרים בו. בהשגחה הוא לילה אחד מתוך תוכנית, לא הוכחה.
בכדורי שינה ההערכה מתחילה מהשידה: איזה כדור ואיזה חוזק, כמה שנים, כמה בלילה באמת, מה עוד — לוריוון, קלונקס, יין, משככי כאבים, ליריקה — ומתי התחיל: אחרי מה. ואז השאלה שרוב המטופלים לא נשאלו מעולם: למה לא ישנים? נדודי שינה הם תסמין — של חרדה, של דיכאון, של פוסט-טראומה, של דום נשימה בשינה, של כאב, של משמרות, של בלוטת התריס. ד״ר גולין בודק את זה, כי כדור שינה שמכסה דום נשימה בשינה מסוכן, וכדור שינה שמכסה דיכאון — לא יעזוב עד שהדיכאון יטופל.
ההחלטות אחר כך רפואיות ואישיות: הפחתה מדורגת בבית עם רופא המשפחה — למי שהכדור אחד והמינון נמוך; דטוקס בהשגחה בווילה — למי שעל שנים, על שילובים, או שכבר נכשל; הקצב — לפי האדם, איטי יותר בבנזודיאזפינים ארוכים ובשילובים; ההקלה על חרדה, שינה ודופק בדרך — בכלים שאינם ממכרים; ובמקביל CBT-I ותרופה שאינה ממכרת למי שבאמת צריך. לוחות הפחתה אין בעמוד הזה, כי לוח שנכתב לאחד מסוכן לאחר — ד״ר גולין כותב אותו לאדם שמולו, אחרי בדיקת שינה אם צריך.
MAAVAR CLINIC (מעבר קליניק) פועלת ברישיון משרד הבריאות לטיפול בהתמכרויות לשנים 2026–2028, בכתובת Yehoshafat 14, Kiryat Gat. הערכה, ייצוב וכל החלטה תרופתית נעשות בידי רופא בתוך מסגרת מורשית. בעמוד אין שמות תרופות, מינונים או הנחיות הפסקה — זה נשאר בחדר של הרופא.
המטרה היא לא “בלי כדור” — היא לישון: שינה משלכם, שלא תלויה בקופסה, ובוקר שלא מטושטש.
בכדורי שינה העבודה של רמיז מתחילה בעשר בערב — השעה שבה במשך שנים נלקח הכדור. הוא זה שנמצא בבית בלילות הראשונים: לא מרדים, לא מרגיע בכוח — יושב במרפסת עם מי שבשתיים בלילה בטוח שלא יירדם לעולם, ומזכיר שזה הלילה השלישי מתוך תוכנית, לא הוכחה. הוא בונה את גבולות הלילה: הטלפון מחוץ לחדר, המיטה רק לשינה, קימה בשעה קבועה גם אחרי לילה גרוע, אור בוקר בחצר — הדברים הפשוטים שאף אחד לא עושה לבד בשלוש בלילה.
ועם המשפחה — בת הזוג שלקחה את הכדור “שלו” כשנגמר לה, הבעל שישן ליד מישהי ערה שנתיים, הבת שמצאה את הקופסאות של אמא: רמיז עובד על מה שהם צריכים (תשובות, לא הבטחות) ועל מה שלא עובד (לספור כדורים, להחביא, להעיר כל בוקר “ישנת?”). אחרי השחרור הוא מלווה את השבועות הראשונים בבית — הלילה הראשון במיטה שלכם, הטלפון שחוזר לחדר, השעה של הכדור בלי הכדור. הוא אינו רופא ואינו מחליט על תרופות; הוא זה שדואג שהשינה שנבנתה בווילה תחזיק גם בבית, בשלוש בלילה.
“אשתי על בונדורמין כבר חמש שנים ואומרת שבלי זה היא לא ישנה” — מהפניות הנפוצות. התשובה: לא להחביא — להעריך, ולטפל בשינה במקביל.
היא לא “התדרדרה”; היא לקחה שנים תרופה שרופא חידש בכל פעם, שבונה תלות אצל כמעט כל מי שלוקח אותה מספיק זמן. ההבדל בין הבנה להאשמה הוא ההבדל בין אדם שמסכים להערכה לאדם שמעביר את הקופסאות לתיק.
להחביא את הכדורים (לילה בלי בכוח — ריבאונד, ובהמשך — כדור מההורים); לספור ולהתעמת; “פשוט תפסיקי”; ו“כולם לא ישנים לפעמים”. נדודי השינה אמיתיים — גם כשהם מהכדור. התלות גם. שניהם צריכים טיפול, לא ויכוח.
שיחה אחת על מה שרואים — הדיבור המטושטש אחרי הכדור, הנהיגה בבוקר, הלילה בלי שהפך לסיוט — בלי המילה “מכורה”; הצעה קונקרטית: הערכה אצל רופא שמתמחה בזה, יחד; והסבר שאפשר לישון בלי — כי הפחד האמיתי הוא לא מהגמילה, אלא מלילה בלי שינה לנצח. הוא לא לנצח.
מעל 65 — לא אצלנו, אבל זו הקבוצה שהכי צריכה לרדת מכדורי שינה: נפילות, שברים, בלבול. הדרך — רופא המשפחה והגריאטר, הפחתה איטית מאוד, ושיחה שבה לא מורידים לסבתא את הנומבון בבת אחת. אנחנו עוזרים למשפחה להבין מה לבקש ומי מטפל בזה.
כדור השינה שלו, הלוריוון שלה, היין בערב, משככי הכאבים אחרי הניתוח — יחד זה השילוב שעוצר נשימה בלילה. לדעת מה יש בבית, לדבר על זה בגלוי, ולא “להשאיל” כדורים — זו לא חשדנות, זו בטיחות. וילד או נער בבית — הארון נעול.
מי שישן ליד אדם שלא ישן — גם לא ישן: ער בשלוש, כועס בבוקר, אשם בערב. שיחה משלכם עם רמיז או עם מטפל/ת — חלק מהתוכנית, לא מותרות.
מקורות: מעריב, 5.1.2024; FDA 2013 ו-2019; NICE; MedlinePlus. הפירוט במקורות בסוף העמוד.
על כל מיתוס כזה יושבות שנים של כדור. הערכה אחת לוקחת שעה.
זולפידם וזופיקלון בונים סבילות ותלות כמו בנזודיאזפינים, עם ריבאונד וגמילה משלהם — וה-FDA הוסיף להם אזהרה מודגשת על הליכה ונהיגה מתוך שינה. “חדש” הוא משנות ה-90; ההבטחה — לא עמדה.
חצי כדור כל לילה במשך שנים הוא תלות שלמה: הגוף לא סופר חצאים — הוא סופר לילות. ו“חצי ועוד חצי” בלילה אחד הוא כדור שלם עם סיכון שלם.
ולריאן ומלטונין לא ממכרים כבנזודיאזפינים — אבל “לשנים” הוא הסימן שהבעיה לא טופלה. ומי שלוקח “טבעי” מעל נוקטורנו — לא ירד מהנוקטורנו.
נכון לשבוע הראשון, ולא לחודש השלישי. הריבאונד נגמר; השינה האמיתית חוזרת — אצל רוב האנשים טובה יותר ממה שהייתה עם הכדור, כי הכדור נתן שינה שטוחה ובוקר מטושטש.
מרשם מחודש הוא לא בדיקה. ההנחיות מתירות שבועות; המערכת מחדשת שנים. השאלה שצריך לשאול את הרופא היא לא “עוד קופסה” אלא “איך יורדים”.
שבוע בלי אחרי שנים הוא ריבאונד, חרדה ולפעמים פרכוס — ואחריו חזרה לכדור עם מסקנה שגויה. הפחתה מדורגת, בקצב של רופא, עם טיפול בשינה במקביל — זו הדרך שעובדת.
הנתונים על התכשירים, ההנחיות והאזהרות בעמוד מבוססים על המקורות האלה; מה שנכון לאדם מסוים — נקבע בהערכה רפואית, לא בעמוד.
ההודעה הראשונה לא צריכה להיות מנוסחת: איזה כדור, כמה שנים, כמה בלילה, מה עוד — לוריוון, יין, משככי כאבים — מה קורה בלילה בלי, ומה הפריע לישון מלכתחילה. עונים בבוקר, באותו יום: לבעל שישן ליד מישהי ערה שנתיים, לבת שמצאה את הקופסאות של אמא, ולמי שכותבת בעצמה מהקצה של המיטה. בסוף השיחה הראשונה יש תשובה אחת ברורה — הפחתה בבית עם רופא, או דטוקס בהשגחה אצלנו — ותוכנית למה יהיה עם השינה בשבועיים הראשונים. בלי שם, בלי שיפוט. מעבר קליניק — קריית גת.
Email: dhvny8@gmail.com. בחשד למנת יתר — מד״א 101; במצוקה נפשית — ער״ן 1201, 24 שעות.
הגדרות קריאה מהירות לעמוד זה.