טרזודיל: טרזודון, SARI
טרזודון חוסם קולטני סרוטונין מסוג 5-HT2A ומעכב במידה מתונה את הספיגה החוזרת של סרוטונין; הוא חוסם גם קולטני היסטמין וקולטני אלפא-1 — ושם נמצאים ההרדמה והסחרחורת בקימה. אושר לדיכאון ב-1981. בישראל — טרזודיל, 50 ו-100.
“טרזודיל” — כ-2,900 חיפושים בחודש בישראל, ועוד כ-1,900 על “מירו תרופה”. רוב המחפשים לא סובלים מדיכאון קלאסי: הם קיבלו את הכדור מרופא המשפחה “כדי לישון”, לעיתים אחרי שנים של בונדורמין או סטילנוקס, ורוצים לדעת מה בדיוק הם לוקחים, למה הבוקר כבד, למה המשקל עולה, ואם אפשר להפסיק. העמוד הזה עונה בסדר הזה: מה כל תרופה ולמה היא מרדימה, מה ההנחיות אומרות על נוגדי דיכאון לנדודי שינה, אילו תופעות לוואי חשוב להכיר — מהסחרחורת בקימה ועד המשקל — איך טרזודיל ומירו משתווים זה לזה ולכדורי השינה, מה מסוכן לשלב, ומה קורה כשמפסיקים.
ב-MAAVAR CLINIC (מעבר קליניק) בקריית גת טרזודיל ומירו מגיעים כמעט תמיד כחלק מתמונה רחבה יותר: נדודי שינה של שנים, חרדה או דיכאון שלא אובחנו עד הסוף, ובלילה — כמה כדורים וכוס. ההערכה של ד״ר משה גולין, פסיכיאטר-נרקולוג עם 40 שנות ניסיון, מסתכלת על כל הלילה ולא רק על הכדור האחרון שנוסף. בווילה עם 15 מיטות: דטוקס בהשגחה מהבנזודיאזפינים, מכדורי ה-Z או מהאלכוהול; תיאום עם הרופא המטפל לגבי הטרזודיל או המירו — להמשיך, להתאים או לסיים בתוכנית; ושינה שנבנית מחדש. מבוגרים 18–65.
למי שהקליד “טרזודיל”, “מירו תרופה”, “טרזודיל לשינה”, “טרזודיל השמנה” או “טרזודיל עם בונדורמין” — התשובות הקצרות כאן; הפירוט בהמשך.

“טרזודיל תרופה” — 320 חיפושים בחודש. התשובה: נוגד דיכאון ותיק שמשמש היום בעיקר לשינה — ושכדאי להבין מה הוא עושה לפני שמוסיפים אותו לשידה.
טרזודון חוסם קולטני סרוטונין מסוג 5-HT2A ומעכב במידה מתונה את הספיגה החוזרת של סרוטונין; הוא חוסם גם קולטני היסטמין וקולטני אלפא-1 — ושם נמצאים ההרדמה והסחרחורת בקימה. אושר לדיכאון ב-1981. בישראל — טרזודיל, 50 ו-100.
מירטאזאפין פועל אחרת: חוסם קולטני אלפא-2 ומגביר שחרור של נוראדרנלין וסרוטונין, וחוסם בחוזקה קולטני היסטמין — ומכאן ההרדמה והתיאבון. אושר לדיכאון ב-1996. בישראל — מירו, רמרון ומירטאזאפין טבע; 30 ו-45. “מירו תרופה” — כ-1,900 חיפושים בחודש.
שתי התרופות גורמות לישנוניות כבר מהלילה הראשון, בניגוד ל-SSRI שלעיתים מערנים. הן אינן בנזודיאזפינים ואינן כדורי Z, אינן מסווגות כחומרים מסוכנים, ואין בהן “היי” — ולכן נחשבות בחירה בטוחה יותר לשימוש ממושך. זה נכון בחלקו, ולא אומר שאין להן מחיר.
ההתוויה הרשמית של שתיהן היא דיכאון. כשהן ניתנות רק לשינה, זה שימוש מחוץ להתוויה — מקובל ומותר, אבל מבוסס על פחות מחקרים מכפי שנדמה. לכן חשוב לשאול את הרופא: לשינה, לדיכאון, או לשניהם — ולכמה זמן.
320 חיפושים בחודש, ובפורומים — הכל: “הציל לי את הלילות”, “קמתי כמו אחרי מכה”, “העליתי שמונה קילו” (בדרך כלל על מירו). שתי התשובות נכונות: התגובה אישית מאוד, ומה שעבד לשכן אינו מדד. חוות דעת אחת שחשובה — של הרופא שמכיר את כל הרשימה.
לא כדור “לפי הצורך” כמו לוריוון, לא תרופה שמתקנת את הסיבה לנדודי השינה, ולא תחליף לטיפול בדיכאון או בחרדה כשהם הסיבה. הן מרדימות — וזה לא תמיד אותו דבר כמו שינה טובה.
טרזודיל ומירו יכולים להיות כלי טוב — בתנאי שהם חלק מתוכנית לשינה, ולא השכבה הרביעית על לילה שכבר בנוי מכדורים.
העלונים מונים עשרות תופעות; כאן מה שרלוונטי למי שמקבל את התרופה לשינה — ומה שמחייב שיחה עם הרופא באותו יום.
“טרזודיל תופעות לוואי” — כ-250 חיפושים בחודש. הנפוצות: ראש כבד ועייפות בבוקר, סחרחורת וירידת לחץ דם כשקמים מהר — בעיקר בלילה לשירותים, יובש בפה, בחילה, כאב ראש, גודש באף, טשטוש ראייה. הקימה בלילה היא הרגע המסוכן: לשבת רגע על המיטה לפני שעומדים.
ישנוניות חזקה, לעיתים גם ביום; תיאבון מוגבר, בעיקר למתוק ובלילה; עלייה במשקל; יובש בפה; עצירות; לעיתים בצקות ברגליים, חלומות חיים, ורגליים חסרות מנוחה שמחמירות. לטובתה: פחות פגיעה בתפקוד המיני מרוב נוגדי הדיכאון.
כ-190 חיפושים בחודש. בטרזודיל המשקל בדרך כלל כמעט לא זז, ורק אצל מעטים עולה במתינות. מירו — מנוגדי הדיכאון שמעלים משקל בצורה הבולטת ביותר, בעיקר בחודשים הראשונים. עלייה מהירה — סיבה לבדוק עם הרופא אוכל לילי, אלכוהול ותרופות אחרות, לא להפסיק לבד.
טרזודון עלול לגרום, לעיתים נדירות, לזקפה ממושכת וכואבת. זה מצב חירום: יותר מארבע שעות — מיון, באותו לילה, בלי להתבייש. זקפות ממושכות ולא רגילות לפני כן — לספר לרופא מיד.
טרזודון עלול להאריך את מקטע ה-QT ולהשפיע על קצב הלב, בעיקר עם תרופות נוספות שעושות את אותו הדבר; מי שיש לו מחלת לב — הרופא צריך לדעת. מירטאזאפין, לעיתים נדירות, מוריד תאי דם לבנים: חום, כאב גרון או פצעים בפה — בדיקת דם באותו יום. בשתיהן: נתרן נמוך, בעיקר במבוגרים.
כמו כל נוגדי הדיכאון — אצל צעירים עד 25 עלולות להופיע או להתגבר מחשבות אובדניות בשבועות הראשונים ובשינויי מינון, גם כשהתרופה ניתנה “רק לשינה”. מעקב בהתחלה, ומשפחה שיודעת לשאול.
ההשוואות כאן כלליות. מה מתאים לאדם מסוים — פסיכיאטר או רופא המשפחה, לפי האבחנה, התרופות האחרות והעבר.
אם יש יותר מרופא אחד — כל אחד צריך לראות את כל רשימת הלילה. השילובים המסוכנים קורים בין מרשמים, ובין מרשם לכוס.
“טרזודיל עם בונדורמין” — כ-110 חיפושים בחודש, ועוד “נוקטורנו עם טרזודיל”. השילוב מגביר ישנוניות, האטה בנשימה ונפילות, ובבוקר — ראש כבד ותגובות איטיות בנהיגה. לעיתים הרופא משלב אותם לתקופה קצרה במעבר; כשזה הופך לקבוע, התלות בבונדורמין נשארת. על בנזודיאזפינים — העמוד המלא.
טרזודיל או מירו עם אלכוהול — ישנוניות חזקה, ירידת לחץ דם, בלבול ונפילות; עם בונדורמין או נוקטורנו בנוסף — סיכון לנשימה. וגם בלי הסכנה: אלכוהול מפרק את השינה בחצי השני של הלילה, כך ש“כוס כדי להירדם” מביאה לעיתים קרובות התעוררות בשלוש. על אלכוהול — העמוד המלא.
קנאביס בערב, גם רפואי, עם טרזודיל או מירו — ישנוניות מצטברת, ובבוקר ראש כבד. ג׳וינט “לשינה” לאורך זמן משבש את שנת החלום, ובהפסקתו — לילות לבנים וחלומות חיים. על קנאביס — העמוד המלא.
טרזודיל ומירו מוסיפים סרוטונין. עם טרמדול, טריפטנים למיגרנה, נוגדי דיכאון נוספים, ליתיום או סנט ג׳ון וורט — סיכון לתסמונת סרוטונין (חום, רעד, הזעה, שרירים שקופצים, בלבול). עם MAOI — אסור, וחלון של כשבועיים.
טרזודון עם תרופות שמאריכות QT — חלק מהאנטיביוטיקות, תרופות לקצב לב, חלק מהתרופות הפסיכיאטריות — דורש בדיקה. מי שיש לו מחלת לב, עילפונים או דופק לא סדיר — הרופא צריך לדעת לפני הכדור הראשון.
טרזודיל או מירו עם משככי כאב אופיואידיים — פרקוסט, אוקסיקודון, טרמדול — מגבירים ישנוניות והאטה בנשימה, וטרמדול גם מוסיף סרוטונין. השילוב הזה, עם אלכוהול או בנזו, הוא מהמסוכנים ביותר בלילה.
התשובה הקצרה: טרזודיל ומירו אינם ממכרים — אבל לילה שבנוי על כמה כדורים וכוס הוא בהחלט מצב שמחייב טיפול.
“הפסקת טרזודיל” — השאלה של מי שרוצה לישון בלי כדור. התשובה: אפשר — בהדרגה, עם הרופא, ועם תוכנית לשינה שמחליפה את הכדור.

מי שמגיע עם טרזודיל או מירו מתבקש קודם לתאר לילה אחד, שעה אחרי שעה: מתי נכנס למיטה, מה לקח ומתי, מתי התעורר ומה עשה אז, מה שתה בערב. ברוב המקרים מתברר שהטרזודיל הוא רק חלק מהתמונה — יש גם בונדורמין, סטילנוקס או לוריוון, ולעיתים כוס או ג׳וינט. אחר כך — למה השינה התקלקלה מלכתחילה: דיכאון, חרדה, טראומה, כאב, דום נשימה, עבודה במשמרות. ובסוף — כל רשימת התרופות, כי השילובים הם מה שמסוכן ומה שמשבש את השינה.
ההחלטות אחר כך רפואיות ואישיות: דטוקס בהשגחה מהבנזודיאזפינים, מכדורי ה-Z או מהאלכוהול — בקצב שלו; תיאום עם הרופא המטפל לגבי הטרזודיל או המירו — להמשיך כגשר, להתאים, או לסיים בתוכנית; וטיפול בסיבה עצמה, כי כדור מרדים לא מטפל בדיכאון או בטראומה. לוחות הפחתה אין בעמוד הזה, כי הם נכתבים לאדם שמולו.
MAAVAR CLINIC (מעבר קליניק) פועלת ברישיון משרד הבריאות לטיפול בהתמכרויות לשנים 2026–2028, בכתובת Yehoshafat 14, Kiryat Gat. הערכה, ייצוב וכל החלטה תרופתית נעשות בידי רופא בתוך מסגרת מורשית. בעמוד אין שמות תרופות, מינונים או הנחיות הפסקה — זה נשאר בחדר של הרופא.

המטרה איננה להחליף כדור בכדור, אלא שהשינה תחזור להיות משהו שהגוף יודע לעשות.



הפניות על טרזודיל ומירו מגיעות בשעות שבהן אחרים ישנים. “אני על טרזודיל שנה, הרופא אמר שזה במקום הבונדורמין, אבל אני לוקח את שניהם וגם ככה ער בשלוש”. “אבא שלי על מירו, העלה עשרה קילו, ובערב שותה שתי כוסות ויסקי כדי להירדם”. “אני לוקחת נוקטורנו כשהטרזודיל לא עובד — זה כמעט כל לילה”. אנדריי עונה לכולם באותו יום ושואל את אותן שאלות: מה נלקח בלילה ובאיזה סדר, כמה רופאים רושמים, ממתי השינה התקלקלה, ומה קרה בניסיונות הקודמים להפסיק.
מהתשובות האלה הוא מסדר את המקרה לד״ר גולין לפני השיחה הראשונה, כדי שהיא תעסוק בהחלטות ולא באיסוף פרטים. כשהתמונה פשוטה — כדור אחד, בלי אלכוהול, בלי בנזו — הוא אומר את זה בפשטות ומכוון לרופא המשפחה או למרפאת שינה. כשהיא מורכבת — הוא מתאם קבלה, מסביר למשפחה מה יקרה בלילות הראשונים, ושומר על הדיסקרטיות: בלי שם בהודעה הראשונה, בלי שלט בכניסה. אנדריי אינו רופא ואינו מחליט על תרופות; הוא זה שדואג שההודעה של שלוש לפנות בוקר תקבל תשובה עניינית בבוקר.
השאלה “הוא על טרזודיל וגם על בונדורמין” נראית כמו עניין של מינונים — ובפועל היא שאלה על איך נראה הלילה כולו.
שאלה פשוטה — “איך את ישנה בזמן האחרון?” — פותחת יותר מ“כמה כדורים אתה לוקח”. מי שלא ישן שנים מתבייש בזה, ומרגיש שכולם מסביב נרדמים בקלות.
להחביא את הכדורים; להציע “רק חצי”; לריב בשעת השינה; להוסיף “כוסית שתעזור”; להשוות לשכן שישן מצוין בלי כלום. כל אלה מוסיפים לחץ על השעה הקשה ביותר ביום.
לבחור בוקר רגוע, לתאר מה רואים — התעוררויות, נפילה בלילה, כבדות בבוקר, נהיגה עייפה — ולהציע לבוא יחד לשיחה אחת עם מי שמבין גם בשינה וגם בכדורים.
נשימה איטית או נחירות חריגות אחרי כדורים וכוס, קושי להעיר, נפילה בלילה עם מכה בראש, בלבול בבוקר — 101 או מיון. דיבורים על מוות או “לא להתעורר” — ער״ן 1201 או 101, באותו יום.
הורה מעל 65 שמקבל טרזודיל או מירו יחד עם כדורי שינה נמצא בסיכון גבוה לנפילות ולבלבול. התוכנית שלנו מיועדת לגילאי 18–65; עבור הורה מבוגר יותר נעזור להבין לאיזה רופא לפנות — רופא גריאטרי או פסיכוגריאטר.
לחיות ליד מישהו שלא ישן מתיש — ולעיתים גם אתם כבר לא ישנים. לאנדריי ולצוות יש שיחות גם עם בני משפחה, בלי קשר לשאלה אם הקרוב שלכם כבר הסכים להגיע.
המידע מבוסס על FDA, AASM, NICE, NHS, MedlinePlus ומאגר התרופות של משרד הבריאות — ראו מקורות בהמשך.
על כל מיתוס כזה יושבים חודשים של לילות שבורים. הערכה אחת לוקחת שעה.
טרזודיל ומירו אינם בנזודיאזפינים — אבל יש להם תופעות לוואי, שילובים מסוכנים ותסמונת הפסקה. “לא ממכר” אינו אומר “בלי מחיר”.
הוספה עצמאית בלילה היא הדרך הקצרה לסחרחורת, לנפילה ולבוקר כבד. מה שלא עובד — שאלה לרופא, לא לשידה.
הרעיון של המעבר הוא שהבונדורמין ירד. כששניהם נשארים, התלות בבנזו נשארת והישנוניות מוכפלת.
עוזרת להירדם, ומפרקת את החצי השני של הלילה. עם טרזודיל או מירו — גם מסוכנת. “אני ער בשלוש” — לעיתים קרובות זו הכוס.
עלייה במשקל היא סיבה לשיחה עם הרופא — לעיתים יש חלופה, לעיתים התאמה. הפסקה פתאומית מביאה לילות קשים, ולא מחזירה את המשקל מהר.
נדודי שינה ריבאונד בשבועות הראשונים אחרי הפסקה הם אמיתיים — וחולפים. עם תוכנית לשינה, רוב האנשים חוזרים לישון בלי כדור או עם הרבה פחות.
הנתונים על התכשירים, האזהרות וההנחיות בעמוד מבוססים על המקורות האלה; מה שנכון לאדם מסוים — נקבע בהערכה רפואית, לא בעמוד.
כותבים כמו שזה: טרזודיל, מירו או רמרון ומאז מתי, מי רשם ובשביל מה, ומה עוד נכנס בין עשר בערב לשלוש בבוקר — בונדורמין, סטילנוקס, נוקטורנו, לוריוון, כוס, ג׳וינט. גם אם ניסיתם להפסיק ולא הלך, זה חשוב לדעת. עונים עוד באותו יום — לבת שמצאה את אבא על רצפת המטבח, לאישה שבעלה נרדם על הספה עם הכוס ביד, ולמי שכותב בעצמו בשלוש לפנות בוקר. מהשיחה הזאת יוצאים עם כיוון ברור: מרפאת שינה ורופא המשפחה עם שאלות מדויקות, או ירידה מהכדורים בהשגחה ובניית שינה אצלנו. בלי שם ובלי שיפוט. מעבר קליניק, קריית גת.
Email: dhvny8@gmail.com. בפריאפיזם — מיון; בחשד לתסמונת סרוטונין או בנשימה איטית אחרי כדורים ואלכוהול — מד״א 101; במצוקה נפשית — ער״ן 1201, 24 שעות.
הגדרות קריאה מהירות לעמוד זה.