גמא-הידרוקסי-בוטיראט
GHB פועל על קולטני GHB ו-GABA-B במוח ומדכא את מערכת העצבים המרכזית — דומה בחלק מההשפעות לאלכוהול ולכדורי הרגעה. בכמויות קטנות — תחושת שחרור, דיבור, קרבה; מעט יותר — ישנוניות, בלבול, הקאה, אובדן הכרה.
בקצרה: GHB בשמונה תשובות
למי שהקליד “סם ג׳י”, “ג׳ינה”, “GHB” או “סם האונס” — התשובות הקצרות כאן; הפירוט בהמשך.
מה זה GHBגמא-הידרוקסי-בוטיראט — חומר שמדכא את מערכת העצבים המרכזית. בכמויות זעירות הוא קיים בגוף באופן טבעי; כסם — נוזל שקוף או אבקה, כמעט בלי טעם וריח. שמות רחוב בעברית: “ג׳י”, “ג׳ינה”, “G”, “אקסטזי נוזלי” (למרות שאין לו קשר לאקסטזי).
GBL ו-1,4-BDחומרים תעשייתיים קרובים, שבגוף הופכים ל-GHB תוך דקות. לעיתים הם מה שנמכר בפועל כ“ג׳י”, ולעיתים חזקים יותר — מה שמגדיל עוד יותר את חוסר הוודאות.
שימוש רפואינתרן אוקסיבט — הצורה הרפואית של GHB — מאושר בארה״ב מ-2002 לטיפול בנרקולפסיה (התקפי שינה וקטפלקסיה), תחת פיקוח הדוק. זה לא אומר שהחומר בבקבוקון ממסיבה “בטוח” — להפך.
למה מסוכןהפער בין השפעה “נעימה” לבין ישנוניות עמוקה, אובדן הכרה ודיכוי נשימה קטן מאוד, ומשתנה מאדם לאדם ומבקבוק לבקבוק. עם אלכוהול, קטמין או כדורי הרגעה — הסיכון קופץ. הקאה בזמן אובדן הכרה עלולה לחנוק.
“סם האונס”כי הוא כמעט בלתי מורגש במשקה, גורם לטשטוש ולאובדן זיכרון, ויוצא מהגוף מהר — כך שקשה לזהות אותו בבדיקות אחרי שעות. מי שחושד שסוממה — פונה מהר ככל האפשר לבית חולים או למרכז סיוע.
תלותמי שמשתמש בכל יום, ובמיוחד מסביב לשעון — כל כמה שעות, גם בלילה — עלול לפתח תלות פיזית חזקה תוך שבועות. מבחוץ זה נראה לעיתים כמו “מישהו שקם בלילה לשתות מים”.
גמילהאחרי שימוש יומי, תסמיני הגמילה מתחילים מהר — לרוב תוך 1–6 שעות מהמנה האחרונה: רעד, חרדה קשה, נדודי שינה, דופק ולחץ דם גבוהים, ולעיתים בלבול, הזיות, פרכוסים ודליריום. זה מצב רפואי שמחייב השגחה, לעיתים בבית חולים.
מי אנחנוMAAVAR CLINIC — וילה בקריית גת, 15 מיטות, רישיון משרד הבריאות 2026–2028. הערכה של ד״ר משה גולין, פסיכיאטר-נרקולוג עם 40 שנות ניסיון; תיאום עם בית חולים לשלב החריף כשצריך; ייצוב, טיפול ושיקום אצלנו. מבוגרים 18–65. WhatsApp — עונים באותו יום.
תשובה קצרהGHB — “ג׳י”, “ג׳ינה”, ולפעמים GBL שנמכר באותו שם — הוא אחד החומרים המסוכנים ביותר בסצנת המסיבות, ולא בגלל שהוא “חזק” במיוחד, אלא בגלל שאי אפשר לשלוט בו. הכמות שגורמת לתחושת שחרור והכמות שגורמת לאובדן הכרה קרובות מאוד, משתנות מאדם לאדם ומבקבוק לבקבוק, ואלכוהול מקרב אותן עוד יותר. לכן ביום שבו “כולם לקחו אותו דבר”, מישהו אחד נרדם על הרצפה ולא מתעורר. זה גם החומר שנקרא “סם האונס”: כמעט בלי טעם וריח, הוא נכנס לכוס בלי שמרגישים, מטשטש ומוחק זיכרון, ונעלם מהדם תוך שעות. מי שמשתמש בו בקביעות מגלה לעיתים שהמסיבות הפכו לבקבוקון בתיק, ואחר כך לשעון מעורר בלילה כדי לקחת עוד — ושם מתחילה תלות פיזית קשה, שבה ההפסקה עצמה מסוכנת: תוך שעות מופיעים רעד, חרדה, דופק מהיר, ולעיתים בלבול, הזיות ופרכוסים. מה עושים: במצב חירום — 101, תנוחת התאוששות, לא להשאיר לבד. בחשד לסם בכוס — לפנות מהר לבית חולים או למרכז סיוע, בלי להתקלח ובלי לחכות. ובתלות — לא מפסיקים לבד: השלב החריף נעשה בהשגחה רפואית, לעיתים בבית חולים, ואחריו באה העבודה האמיתית — ייצוב, טיפול בחרדה ובטראומה, ובניית חיים בלי הבקבוקון. ב-MAAVAR CLINIC זה נעשה בווילה בקריית גת, בתיאום עם בית החולים כשצריך, למבוגרים 18–65. בעמוד אין מינונים ואין הוראות שימוש — רק מה שעוזר לשרוד ולצאת.
מה זה GHB באמת — “ג׳י”, “ג׳ינה”, GBL, ומאיפה הוא מגיע
GHB, GBL ו-1,4-BD — שלושה שמות, תוצאה אחת בגוף. ובשום אחד מהם אי אפשר לדעת מראש כמה חזק הבקבוק.
“ג׳י” ו“ג׳ינה”
בעברית קוראים לו בעיקר “ג׳י” ו“ג׳ינה”, ובאנגלית G, Gina, Liquid E. “סם ג׳י” — כ-90 חיפושים בחודש. הוא נמכר לרוב כנוזל שקוף בבקבוקונים קטנים, לעיתים בבקבוקי מים או בתוך משקה.
GBL — אותו סם, בצורה אחרת
GBL (גמא-בוטירולקטון) הוא ממס תעשייתי שהופך בגוף ל-GHB תוך דקות, ולעיתים פועל מהר וחזק יותר. בחלק מהמקרים מה שנמכר כ“ג׳י” הוא בעצם GBL — ומי שקנה “את אותו דבר כמו תמיד” מקבל משהו אחר לגמרי.
מאיפה בא
פותח בצרפת בשנות ה-60 כחומר הרדמה, נמכר בשנות ה-80 כתוסף למפתחי גוף, ובשנות ה-90 הפך לסם מסיבות ונאסר ברוב המדינות. הצורה הרפואית שלו — נתרן אוקסיבט — משמשת היום רק לנרקולפסיה, בפיקוח צמוד.
איפה פוגשים אותו
במסיבות ובמועדונים, באפטר-פארטי, במפגשי “כמסקס” (סקס עם סמים) — לעיתים קרובות יחד עם מתאמפטמין או מפדרון — ובקרב אנשים שמשתמשים בו בבית כדי לישון, להירגע או “לתפקד”. ובצד האפל — כסם שמוכנס לכוס של מישהו אחר.
מה הוא לא
לא “אקסטזי נוזלי” — אין לו קשר כימי ל-MDMA; לא “טבעי” רק כי הגוף מייצר אותו בכמויות זעירות; ולא חומר “שקל לשלוט בו” — זה בדיוק מה שהוא לא.
למה GHB מסוכן במיוחד — הפער הקטן, האלכוהול, והשינה שלא מתעוררים ממנה
אין דרך “בטוחה” להשתמש ב-GHB. מה שכן אפשר — לדעת מה לעשות כשמשהו משתבש, ולא להיות לבד כשזה קורה.
פער קטן ולא צפויבחומרים רבים יש מרווח בין “משפיע” ל“מסוכן”. ב-GHB המרווח צר מאוד, ותלוי בגוף, באוכל, בחומרים אחרים ובריכוז בבקבוק — שאף אחד לא באמת יודע. זו הסיבה שאותו אדם, באותה מסיבה, יכול להיות בסדר פעם אחת ולהגיע למיון בפעם הבאה.
עם אלכוהולאלכוהול ו-GHB מדכאים את מערכת העצבים באותו כיוון, וביחד ההשפעה מצטברת: ישנוניות עמוקה, הקאה, נשימה איטית, תרדמת. רוב מקרי המוות הקשורים ב-GHB כוללים גם אלכוהול או חומרים מדכאים אחרים.
עם כדורים וקטמיןבנזודיאזפינים, כדורי שינה, אופיואידים וקטמין — כולם מעמיקים את הדיכוי. השילוב עם קטמין נפוץ במסיבות ומגביר בלבול ואובדן הכרה. על קטמין — העמוד המלא.
עם קריסטל ומפדרוןממריצים מסתירים את ההשפעה המרדימה, ולכן לוקחים עוד; כשהממריץ יורד — ה-GHB נשאר. זה דפוס מוכר בכמסקס ובאפטר-פארטי. על מתאמפטמין — העמוד המלא; על מפדרון — העמוד המלא.
אובדן הכרה והקאה“להיכבות” או “להירדם” אחרי GHB אינו שינה רגילה. האדם עלול להקיא בלי להתעורר ולהיחנק, או לנשום לאט מדי. לכן מי ש“נרדם” אחרי ג׳י לא נשאר לבד — הוא נשאר על הצד, עם מישהו לידו, עד שמגיע מד״א.
אחר כךגם כשהכל נגמר טוב: חורים בזיכרון, נפילות ופציעות, נהיגה בהשפעה, ומצבים מיניים שלא היו בהסכמה מלאה. ועם הזמן — תלות, חרדה, דיכאון ובעיות שינה.
מה עושים כשמישהו נרדם ולא מתעורר אחרי GHB — צעד אחר צעד
הדקות הראשונות הן מה שמבדיל בין לילה רע לטרגדיה. החברה בתמונה עשתה בדיוק את הדבר הנכון: נשארה, החזיקה, והתקשרה.
1
להתקשר למד״א 101 מיד. לומר בבירור: “חשד ל-GHB” או “ג׳י”, ומה עוד נלקח — אלכוהול, כדורים, קטמין. הצוות שם כדי להציל, והמידע עוזר לו לעשות את זה.
2
להשכיב על הצד — תנוחת התאוששות: ראש מוטה מעט אחורה, פה כלפי מטה, כדי שהקאה לא תיחנק. לא להשכיב על הגב, לא להושיב “כדי שיתעורר”.
3
לבדוק נשימה ולהישאר. לא להשאיר לבד “לישון את זה”, לא לשים במקלחת קרה, לא לתת לשתות או לאכול, לא לתת “משהו להעיר” — שום חומר נוסף.
4
אם הנשימה נעצרת — מד״א ינחה בטלפון החייאה. כשהצוות מגיע — לספר הכל, כולל כמה זמן עבר ומה נמצא. אם יש בקבוקון — לתת לצוות.
אחרי שזה נגמרגם מי שהתעורר אחרי כמה שעות ו“בסדר” — כדאי שייבדק, במיוחד אם הקיא, נחבל או לא זוכר מה קרה. ואם זו לא הפעם הראשונה — זה הזמן לשיחה, לא להבטחה ש“זה לא יחזור”. עוד על מנת יתר — מה עושים.
סם בכוס — “סם האונס”: סימנים, מה עושים, ואיפה מקבלים עזרה
העמוד הזה עוסק בעיקר בתלות; לנפגעות ולנפגעי סם בכוס — מרכזי הסיוע ובתי החולים הם הכתובת הראשונה, ואנחנו נעזור להגיע אליהם.
סימנים בזמן אמת
ישנוניות או “שכרות” פתאומית שלא מתאימה לכמות ששתית; סחרחורת, בחילה, קושי לדבר או לעמוד; תחושה שמשהו “לא בסדר” בגוף. אם זה קורה — לפנות מיד לחבר או לאיש צוות שאת סומכת עליו, לא ללכת לבד הביתה או למקום שקט.
אחרי — מה מרגישים
התעוררות בלי זיכרון של חלק מהלילה, במקום לא מוכר, עם בגדים לא במקום או כאבים, ותחושה שמשהו קרה. זה לא “שתית יותר מדי”; זה סימן לפנות לבדיקה — מהר.
למה למהר
GHB יוצא מהגוף מהר: בדם הוא נמצא לרוב רק שעות ספורות, ובשתן — עד כחצי יום. לכן מומלץ לפנות לבית חולים או למרכז סיוע בהקדם, ולשמור את הבגדים בלי לכבס ובלי להתקלח אם יש חשד לפגיעה. משרד הבריאות מציין שבמקרים מסוימים אפשר לזהות סמי אונס גם בבדיקת שיער שבועות אחר כך.
לאן פונים
חדר מיון — כולל המרכזים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בבתי החולים; קווי הסיוע של איגוד מרכזי הסיוע — 1202 לנשים ו-1203 לגברים, 24 שעות; ובמצב חירום — 101 או משטרה 100. אפשר לפנות לבדיקה גם בלי להחליט עדיין על תלונה.
זה לא באשמתך
מי שסוממה או סומם לא “אשם” — לא בגלל מה ששתה, לבש או איפה היה. הבושה היא הסיבה הנפוצה ביותר שלא פונים; הפנייה המהירה היא מה שנותן אפשרויות.
איך שומרים זה על זה
לא להשאיר כוס בלי השגחה, לא לקבל משקה פתוח ממי שלא מכירים, לבוא וללכת יחד, ולסכם מראש: אם אחד מאיתנו “נכבה” — לא משאירים אותו, וקוראים לעזרה.
ג׳י כבר לא רק במסיבות — יש בקבוקון ליד המיטה, והשעון מעיר אותו בלילה?שיחה דיסקרטית ללא התחייבות: כמה ומתי, עם מה עוד, והאם הצעד הראשון הוא בית חולים או השגחה אצלנו. בלי שיפוט, גם לבן זוג, לחבר או להורה. תשובה באותו יום.
ייעוץ ראשוני ב‑WhatsAppמסיבה לבקבוקון בתיק — איך נראית תלות ב-GHB
“אני שולט בזה” — המשפט הנפוץ ביותר בשלב השני. הבקבוקון ליד המיטה אומר משהו אחר.
השלב הראשוןסופי שבוע, מסיבות, אפטר-פארטי. “רק קצת, כדי להשתחרר”. לעיתים יחד עם אלכוהול, לעיתים עם קריסטל או מפדרון. כבר כאן יש נפילות, “כיבויים” ובקרים בלי זיכרון.
השלב השניGHB עובר הביתה: כדי להירדם, כדי להירגע אחרי יום, כדי לרדת מממריץ, כדי להתמודד עם חרדה חברתית. המינונים קטנים, אבל תכופים יותר.
מסביב לשעוןבתלות מבוססת, ההשפעה קצרה — שעה עד שעתיים — והגמילה מתחילה מהר. לכן אנשים לוקחים כל כמה שעות, גם בלילה, עם שעון מעורר. זה הסימן הברור ביותר שזו כבר תלות פיזית, לא “בילוי”.
כמסקסבקהילות מסוימות, ובמיוחד בתל אביב, GHB הוא חלק ממפגשי כמסקס יחד עם מתאמפטמין. השילוב הזה מחזק תלות בשני החומרים, ומגדיל סיכון למנת יתר, לפגיעה ולמחלות. הטיפול צריך להתייחס לשניהם — בלי שיפוט.
מה רואים מבחוץבקבוקי מים או בקבוקונים שאסור לגעת בהם, נמנום פתאומי באמצע שיחה, רעד בבוקר, חרדה כשנגמר, הסתגרות, עבודה שנפגעת, ולילות שבהם הוא קם “לשתות” כל שעתיים.
למה קשה לעצורכי הגמילה מגיעה מהר וקשה, ומנה אחת מעלימה אותה תוך דקות. מי שניסה להפסיק לבד ונכשל לא “חלש” — הוא נתקל באחת מתסמונות הגמילה הקשות שיש.
גמילה מ-GHB — מהירה, קשה, ולפעמים מסכנת חיים
מי שמשתמש ב-GHB בכל יום לא צריך “כוח רצון” כדי להפסיק — הוא צריך רופא ותוכנית. וכמה שיותר מוקדם.
שעות 1–6
אצל מי שמשתמש בכל יום, התסמינים מתחילים מהר אחרי המנה האחרונה: חרדה, אי-שקט, רעד, הזעה, דופק מהיר ולחץ דם גבוה, נדודי שינה.
ימים 1–3
השיא. אצל חלק מהאנשים — בלבול, חוסר התמצאות, פרנויה, הזיות, ולעיתים פרכוסים ודליריום שדומה לדליריום של גמילה מאלכוהול. זה מצב חירום רפואי.
ימים 3–14
התסמינים החריפים יורדים בהדרגה; נשארים חרדה, דיכאון, נדודי שינה ו“ראש עמום” — לעיתים שבועיים ויותר. זה השלב שבו הסיכון לחזרה לשימוש גבוה במיוחד.
שבועות וחודשים
שינה שמתייצבת לאט, חרדה ודיכאון שצריכים טיפול משלהם, והשאלות שה-GHB השתיק: בדידות, טראומה, זהות, יחסים. כאן מתחיל השיקום.
למה לא לבד — ולמה לעיתים בית חוליםאין פרוטוקול גמילה אחד ל-GHB; הטיפול הרפואי מבוסס בדרך כלל על תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים ומעקב צמוד, ולעיתים על תרופות נוספות — בהחלטת רופא בלבד. בתלות כבדה, עם פרכוסים בעבר או עם אלכוהול ובנזודיאזפינים נוספים, השלב החריף נעשה לרוב בבית חולים. אנחנו נגיד את זה בשיחה הראשונה, ונעזור לתאם — ואחרי השלב החריף, ההמשך אצלנו. על גמילה מבנזודיאזפינים — העמוד המלא.
ד״ר משה גולין — קודם בטיחות, אחר כך כל השאר
הערכה פסיכיאטרית, GHB ו-GBL, אלכוהול וממריצים, תחלואה כפולה
ד״ר משה גולין
רופא פסיכיאטר, נרקולוג, רופא בכיר עם 40 שנות ניסיון
בשיחה על GHB, ד״ר גולין מתחיל בשאלות של בטיחות: כמה פעמים ביום, האם גם בלילה, מתי בפעם האחרונה, GHB או GBL, ומה עוד — אלכוהול, כדורי הרגעה, קריסטל, מפדרון, קטמין. האם היו פרכוסים, נפילות, אשפוזים. התשובות קובעות את הצעד הראשון: מי צריך להגיע קודם לבית חולים לשלב החריף, ומי יכול להתחיל ייצוב בהשגחה אצלנו.
אחר כך — מה שמתחת: חרדה חברתית, דיכאון, טראומה, שאלות של זהות וקהילה, יחסים שנבנו סביב מסיבות. ההחלטות על תרופות, קצב ומסגרת הן רפואיות ואישיות — ונכתבות לאדם שמולו, לא בעמוד הזה. ואף מטופל לא ישמע ממנו את המשפט “איך הגעת למצב כזה”.
הדחוףכמה, כמה פעמים, מתי לאחרונה.
השילוביםאלכוהול, בנזו, ממריצים.
המסגרתבית חולים קודם — או אצלנו.
מה שמתחתחרדה, דיכאון, טראומה.
רישיון משרד הבריאות
MAAVAR CLINIC (מעבר קליניק) פועלת ברישיון משרד הבריאות לטיפול בהתמכרויות לשנים 2026–2028, בכתובת Yehoshafat 14, Kiryat Gat. הערכה, ייצוב וכל החלטה תרופתית נעשות בידי רופא בתוך מסגרת מורשית. בעמוד אין שמות תרופות, מינונים או הנחיות הפסקה — זה נשאר בחדר של הרופא.
רישיון משרד הבריאות מס׳ 15718סוג: רישיון מוסד רפואי לטיפול במשתמשים בסמים — מוסד רפואי אשפוזי, 15 מיטות אשפוז.
שם המוסד: מעבר קליניק — MAAVAR CLINIC.
כתובת: יהושפט 14, קריית גת — Yehoshafat 14, Kiryat Gat.
מנהל המוסד: ד״ר משה גולין, מס׳ רישיון רופא 84378.
בעלי המוסד: מעבר קליניק.
בתוקף מ־01.10.2026 עד 01.07.2028.
הנפיק: משרד הבריאות, האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים, לפי סעיף 35 לפקודת בריאות העם, 1940.
שם המוסד: מעבר קליניק — MAAVAR CLINIC.
כתובת: יהושפט 14, קריית גת — Yehoshafat 14, Kiryat Gat.
מנהל המוסד: ד״ר משה גולין, מס׳ רישיון רופא 84378.
בעלי המוסד: מעבר קליניק.
בתוקף מ־01.10.2026 עד 01.07.2028.
הנפיק: משרד הבריאות, האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים, לפי סעיף 35 לפקודת בריאות העם, 1940.
הדרך אצלנו כשיש GHB — ומה שבא איתו
אנחנו לא מתחרים בבית החולים — אנחנו ממשיכים מהנקודה שבה הוא מסיים, ושם נבנה רוב השינוי.
1
השיחה הראשונה: מה, כמה, כמה פעמים ביום, מתי לאחרונה, ועם מה. אם יש תלות יומית כבדה — מתאמים קודם את השלב החריף בבית חולים, ושומרים מקום להמשך אצלנו. מקבלים בכל יום בשבוע, מבוגרים מגיל 18 עד 65.
2
הייצוב: גמילה בהשגחה מה-GHB ומהחומרים שלצידו — אלכוהול, בנזודיאזפינים, ממריצים — בקצב שד״ר גולין קובע, עם מעקב צמוד אחרי דופק, לחץ דם, שינה ובלבול. הלילות הראשונים — עם צוות ער.
3
העבודה עצמה: מה GHB עשה בשבילך — שחרור, שינה, קרבה, שקט מחרדה — ואיך משיגים את זה אחרת. טיפול בחרדה, בדיכאון ובטראומה; שיחות על יחסים, מיניות וקהילה, בלי שיפוט; סדר יום ושינה שחוזרת.
4
החזרה הביתה: דף כתוב — מה עושים בסוף שבוע הראשון, ממי מתרחקים, מה אומרים לחברים מהמסיבות, מה עושים ברגע של חשק, ולמי מתקשרים. שיחות המשך עם ד״ר גולין ועם רמיז אחרי השחרור.
מתי מסגרת, ומתי לאהווילה מתאימה למי שעבר את השלב החריף או שהשימוש שלו אינו מחייב בית חולים, למי שמשלב GHB עם אלכוהול, ממריצים או כדורים, ולמי שיש לו גם אבחנה נפשית וגם התמכרות. לא כאן: גילאי פחות מ-18 או יותר מ-65, הריון, פסיכוזה חריפה, סכנה אובדנית מיידית, וגמילה חריפה כבדה שדורשת בית חולים — לכל אלה עוזרים למצוא כתובת. עוד על אשפוזית, על תוכנית השיקום ועל טיפול בתחלואה כפולה.
הוא אומר “זה רק במסיבות” — ואתם כבר מצאתם אותו פעמיים על הרצפה?כתבו לנו בכמה מילים מה ראיתם. נעזור להבין מה דחוף ומה יכול לחכות ליום ראשון, איך מדברים איתו בלי לסגור את הדלת, ומה המסגרת הנכונה — בית חולים, אצלנו, או בקהילה. ללא התחייבות ובלי שיפוט.
שיחה דיסקרטית ב‑WhatsAppרמיז — סוף השבוע, החברים מהמסיבות, והגבולות שמחזיקים בחוץ
סוף השבוע, החברים, הגבולות, השבועות שאחרי
רמיז
מדריך שיקום למעברים, גבולות ותמיכה במשפחה
אצל מי שמגיע אחרי GHB, העבודה של רמיז מתחילה ביום חמישי בערב — השעה שבה פעם התחילו ההודעות בקבוצה. הוא בונה עם כל אחד סוף שבוע אחר: מה עושים בלילה שבו כולם יוצאים, איך אומרים “לא” לחבר שמזמין לאפטר בלי לאבד אותו, מה עושים עם הטלפון ועם האפליקציות, ומה במקום התחושה שה“ג׳י” נתן — שחרור, קרבה, שקט. אלה החלטות קטנות, והן מה שמחזיק בחוץ.
ועם האנשים מסביב — בן או בת הזוג שראו יותר ממה שסיפרו, ההורים שלא ידעו, החברים שנשארו ואלה שצריך להתרחק מהם. רמיז עובד על מה שהם צריכים לדעת: איך מזהים סימני חזרה, מה עושים במצב חירום, ואיך מדברים בלי שיפוט — גם על מיניות וקהילה. אחרי השחרור הוא מלווה את השבועות הראשונים: סוף השבוע הראשון בבית, המסיבה הראשונה שמוותרים עליה, ההודעה הראשונה מהעבר. הוא אינו רופא ואינו מחליט על תרופות; הוא זה שדואג שמה שנבנה בווילה יחזיק בעיר.
חמישי בערבהשעה שבה פעם התחיל הכל.
הקבוצהמה עושים עם ההודעות.
הקרוביםסימני חזרה, ומה עושים בחירום.
אחריסוף השבוע הראשון בבית.
לחברים ולמשפחה: כשמישהו קרוב משתמש ב-GHB
“זה רק במסיבות” — המשפט שמרגיע את כולם. כשמוצאים בקבוקון ליד המיטה, הוא כבר לא נכון.
לדעת מה עושים בחירום
הדבר החשוב ביותר שחבר או בן משפחה יכולים לדעת: מי ש“נרדם” אחרי ג׳י לא נשאר לבד. 101, תנוחת התאוששות, להישאר. זה מציל חיים — ולא “מלשין”.
להתחיל מדאגה, לא מחקירה
“פחדתי עליך כשמצאתי אותך ככה” פותח יותר מ“מה לקחת?”. מי שמשתמש ב-GHB מתבייש לעיתים קרובות — בחומר, במצבים, במה שקרה בלילות.
מה מזיק
לזרוק את הבקבוקים בלי לדבר — אצל מי שבתלות יומית זה עלול להביא גמילה מסוכנת תוך שעות; לאיים; לשתף אחרים בלי רשות; להפוך שיחה על סמים לשיחה על מיניות או זהות שלא ביקשו לפתוח.
מה עוזר
רגע שקט, תיאור פשוט של מה שראיתם, והצעה לבוא יחד לשיחה אחת עם מי שמבין. ואם יש תלות יומית — לעזור להגיע לרופא, לא “לנקות את הבית”.
כשאתם בן או בת זוג
בכמסקס ובמסיבות, גבולות של הסכמה מטשטשים. לגיטימי לשאול מה קרה, לגיטימי לבקש בדיקות, ולגיטימי לבקש עזרה גם לעצמכם.
גם לכם מגיע
לחיות ליד מישהו שמשתמש ב-GHB מפחיד — כל לילה עלול להיגמר בטלפון. לרמיז ולצוות יש שיחות גם עם בני משפחה וחברים, בלי קשר לשאלה אם הקרוב שלכם כבר הסכים להגיע.
GHB בישראל — חוק, בדיקות, ולאן פונים חוץ מאיתנו
המידע מבוסס על משרד הבריאות, איגוד מרכזי הסיוע, MedlinePlus, ספרות רפואית על גמילה מ-GHB, ומד״א — ראו מקורות בהמשך.
החוקGHB מוגדר בישראל סם מסוכן, והחזקה, מכירה והכנסה למשקה של אדם אחר הן עבירות. סימום של אדם אחר לצורך פגיעה הוא עבירה חמורה בפני עצמה.
בדיקותמשרד הבריאות מציין שבדיקות דם ושתן מזהות GHB רק זמן קצר אחרי השימוש, ושבמקרים של חשד לסם אונס קיימת אפשרות לבדיקת שיער. לכן מי שחושד — פונה מהר.
מרכזי סיועאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית — 1202 לנשים, 1203 לגברים; בבתי החולים יש מרכזים ייעודיים לטיפול רפואי ולאיסוף ראיות, גם בלי חובה להגיש תלונה באותו רגע.
בקהילהמרפאות התמכרות של משרד הבריאות ושל הקופות, וארגונים שעוסקים בבריאות ובמזעור נזקים בקהילה הגאה — לעיתים הכתובת הנוחה ביותר לשיחה ראשונה. למי שלא בתלות יומית — זו לרוב הכתובת הנכונה, ואנחנו נגיד את זה.
בין הכיסאותמי שיש לו גם GHB, גם ממריצים, גם אלכוהול וגם חרדה או דיכאון נופל לעיתים בין מסגרות: מרפאה אחת לא מטפלת בגמילה חריפה, אחרת לא בנפש. אצלנו — אחרי השלב החריף — הכל באותו מקום.
דיסקרטיותחוק זכויות החולה מגן על המידע הרפואי, והוא לא מועבר למעסיק או לגורם אחר בלי הסכמתך, למעט מקרים חריגים שהחוק קובע. הווילה בקריית גת, כשעה מתל אביב, בלי שלט בכניסה. איך שומרים על הסודיות.
שישה מיתוסים על GHB — ומה נכון
על כל מיתוס כזה יש לילה אחד שנגמר במיון. שיחה אחת יכולה למנוע את הבא.
“ג׳י זה כמו אקסטזי, רק בנוזל”
אין קשר כימי בין GHB ל-MDMA. GHB הוא מדכא — קרוב יותר לאלכוהול ולכדורי הרגעה — והסיכון העיקרי שלו הוא אובדן הכרה ודיכוי נשימה.
“הוא טבעי, הגוף מייצר אותו”
בכמויות זעירות — כן. בכמויות של סם — הוא מדכא חזק עם מרווח ביטחון צר. גם אלכוהול נמצא בגוף בכמויות זעירות.
“מי שנרדם — שישן, יתעורר בבוקר”
אחרי GHB, “שינה” עלולה להיות אובדן הכרה, עם הקאה ונשימה איטית. לא משאירים לבד — 101 ותנוחת התאוששות.
“אם זה לא כל יום, אין תלות”
נכון שהתלות הכבדה קשורה לשימוש יומי — אבל הדרך מסופ״ש לכל יום קצרה, והסיכון למנת יתר קיים כבר בפעם הראשונה.
“אפשר להפסיק לבד, לאט”
בתלות יומית, הגמילה מתחילה תוך שעות ועלולה להגיע לבלבול, הזיות ופרכוסים. זה לא מבחן של כוח רצון — זה מצב שמחייב רופא.
“אם סוממתי, כבר מאוחר לבדוק”
GHB נעלם מהדם מהר, אבל עדיין יש מה לעשות: טיפול רפואי, תמיכה, ובמקרים מסוימים בדיקת שיער. ותמיד — לא לבד.
תרחיש נפוץ: מסיבות בתל אביב, קריסטל וג׳י בסופי שבוע — ואז בקבוקון ליד המיטה, שני כיבויים, ושבעה שבועות
תרחיש מורכב ממצבים שחוזרים בפניות — לא סיפור של אדם מסויםגבר בן 31, מעצב גרפי מתל אביב, גר לבד. התחיל עם ג׳י במסיבות לפני שלוש שנים, “כדי להשתחרר”; אחר כך גם קריסטל בסופי שבוע ארוכים, ומפגשים שבהם שני החומרים היו יחד. בשנה האחרונה הג׳י עבר הביתה — קודם כדי לרדת מהקריסטל, אחר כך כדי לישון, ובסוף כל שעתיים־שלוש, גם בלילה, עם שעון מעורר. פעמיים “נכבה”: פעם אחת בדירה של חבר שהתקשר ל-101, ופעם אחת התעורר לבד על רצפת המטבח עם חתך במצח. ניסיון להפסיק לבד נגמר אחרי יום: רעד, דופק בשמיים, ותחושה שהקירות זזים. אחותו כתבה לנו אחרי שלא ענה לטלפון שני ימים.
ההערכה של ד״ר גולין: תלות פיזית קשה ב-GHB, שימוש במתאמפטמין, חרדה חברתית ודיכאון שהיו שם לפני הכל. ההחלטה: השלב החריף — בבית חולים, בתיאום; שבוע אחרי — העברה אלינו להמשך הייצוב, עם מעקב צמוד אחרי שינה, דופק ומצב רוח. ההמשך: טיפול בחרדה ובדיכאון, שיחות על יחסים ומיניות בלי שיפוט, ועבודה עם רמיז על סופי שבוע — מה עושים ביום חמישי, ממי מתרחקים, איך עונים לקבוצה. שבעה שבועות בסך הכל. הביתה עם דף: בלי ג׳י, בלי קריסטל, טיפול שבועי, רופא אחד, שתי חברות שיודעות מה לעשות בחירום, ואפליקציות שנמחקו. שמונה חודשים אחרי: עובד, ישן בלילה, יוצא לפעמים — ומוקדם הביתה. “חשבתי שג׳י עוזר לי להיות עם אנשים. בסוף הוא השאיר אותי לבד על רצפת המטבח.”
ההערכה של ד״ר גולין: תלות פיזית קשה ב-GHB, שימוש במתאמפטמין, חרדה חברתית ודיכאון שהיו שם לפני הכל. ההחלטה: השלב החריף — בבית חולים, בתיאום; שבוע אחרי — העברה אלינו להמשך הייצוב, עם מעקב צמוד אחרי שינה, דופק ומצב רוח. ההמשך: טיפול בחרדה ובדיכאון, שיחות על יחסים ומיניות בלי שיפוט, ועבודה עם רמיז על סופי שבוע — מה עושים ביום חמישי, ממי מתרחקים, איך עונים לקבוצה. שבעה שבועות בסך הכל. הביתה עם דף: בלי ג׳י, בלי קריסטל, טיפול שבועי, רופא אחד, שתי חברות שיודעות מה לעשות בחירום, ואפליקציות שנמחקו. שמונה חודשים אחרי: עובד, ישן בלילה, יוצא לפעמים — ומוקדם הביתה. “חשבתי שג׳י עוזר לי להיות עם אנשים. בסוף הוא השאיר אותי לבד על רצפת המטבח.”
מקורות והקשר מקצועי
הנתונים על החומר, הסיכונים והגמילה בעמוד מבוססים על המקורות האלה; מה שנכון לאדם מסוים — נקבע בהערכה רפואית, לא בעמוד.
משרד הבריאות — סם האונס: מה זה, בדיקות לאיתור, מה עושיםמשרד הבריאות — סם האונס
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית — סם אונס: מידע וטיפול רפואיאיגוד מרכזי הסיוע — 1202
Arh Hig Rada Toksikol (2020) — שימוש לרעה ב-GHB: פרמקולוגיה, הרעלה וטיפול בגמילהGHB abuse: pharmacology, poisoning and withdrawal management
MedlinePlus — נתרן אוקסיבט (הצורה הרפואית של GHB): אזהרות ושימושSodium Oxybate — MedlinePlus
משרד הבריאות — מידע על סמים ועל טיפול בהתמכרויותמשרד הבריאות — טיפול בהתמכרויות
ער״ן — עזרה ראשונה נפשית, 1201, 24 שעותער״ן 1201
מד״א — 101מגן דוד אדום — חירום 101
שאלות נפוצות על GHB (“ג׳י”, “ג׳ינה”, סם האונס)
מה זה GHB, “ג׳י” או “ג׳ינה”?
GHB — גמא-הידרוקסי-בוטיראט — הוא חומר שמדכא את מערכת העצבים המרכזית. כסם הוא נמכר לרוב כנוזל שקוף, כמעט בלי טעם וריח, ובעברית קוראים לו “ג׳י” או “ג׳ינה”. GBL ו-1,4-BD הם חומרים קרובים שהופכים בגוף ל-GHB. השם “אקסטזי נוזלי” מטעה — אין לו קשר ל-MDMA.
למה GHB נקרא “סם האונס”?
כי הוא כמעט בלתי מורגש במשקה, גורם לטשטוש, לחולשה ולאובדן זיכרון, ויוצא מהגוף מהר — כך שקשה לזהות אותו בבדיקות אחרי שעות. לכן הוא שימש לפגיעות מיניות. מי שחושד שסומם — פונה מהר לבית חולים או למרכז סיוע.
למה GHB מסוכן יותר מסמים אחרים במסיבות?
כי הפער בין השפעה “נעימה” לבין אובדן הכרה ודיכוי נשימה קטן מאוד ולא צפוי — הוא תלוי באדם, בריכוז בבקבוק ובחומרים אחרים. עם אלכוהול, קטמין או כדורי הרגעה הסיכון גדל מאוד. הקאה בזמן אובדן הכרה עלולה לחנוק.
מה עושים כשמישהו נרדם ולא מתעורר אחרי GHB?
מתקשרים מיד למד״א 101 ואומרים שיש חשד ל-GHB ומה עוד נלקח. משכיבים על הצד בתנוחת התאוששות, בודקים נשימה ונשארים לידו. לא משאירים לבד “לישון את זה”, לא שמים במקלחת קרה ולא נותנים לשתות או חומר נוסף. מד״א ינחה בטלפון אם צריך החייאה.
מה הסימנים שמישהו שם משהו בכוס שלי?
ישנוניות או “שכרות” פתאומית שלא מתאימה לכמות ששתית, סחרחורת, בחילה, קושי לדבר או לעמוד, ותחושה שמשהו לא בסדר בגוף. אחרי — התעוררות בלי זיכרון של חלק מהלילה. אם זה קורה: לפנות מיד לחבר או לאיש צוות, לא ללכת לבד, ולפנות לבדיקה מהר.
כמה זמן GHB נשאר בגוף, ואפשר לזהות אותו בבדיקה?
GHB יוצא מהגוף מהר: בדם הוא נמצא לרוב שעות ספורות בלבד, ובשתן — עד כחצי יום. לכן מי שחושד שסומם צריך לפנות לבדיקה בהקדם. משרד הבריאות מציין שבמקרים של חשד לסם אונס קיימת גם אפשרות לבדיקת שיער מאוחרת יותר.
לאן פונים אחרי חשד לסם בכוס או פגיעה?
לחדר מיון — בבתי החולים יש מרכזים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית; לקווי הסיוע 1202 (נשים) ו-1203 (גברים), 24 שעות; ובחירום — 101 או משטרה 100. אפשר לקבל טיפול ובדיקה גם בלי להחליט עדיין על תלונה. מומלץ לא להתקלח ולא לכבס את הבגדים לפני הבדיקה.
האם GHB ממכר?
כן. שימוש יומי, ובמיוחד מסביב לשעון — כל כמה שעות, גם בלילה — עלול להוביל לתלות פיזית חזקה תוך שבועות. הסימן הבולט: צורך לקחת שוב תוך שעות כדי למנוע רעד, חרדה ודופק מהיר.
מה קורה בגמילה מ-GHB?
אצל מי שמשתמש בכל יום, התסמינים מתחילים לרוב תוך 1–6 שעות מהמנה האחרונה: חרדה, רעד, הזעה, דופק ולחץ דם גבוהים ונדודי שינה; ובמקרים קשים — בלבול, הזיות, פרכוסים ודליריום. השלב החריף נמשך כמה ימים, ותסמינים כמו חרדה ונדודי שינה — שבועיים ויותר.
אפשר להיגמל מ-GHB לבד בבית?
בתלות יומית — לא מומלץ. הגמילה מתחילה מהר ועלולה להיות מסכנת חיים, ומחייבת השגחה רפואית, לעיתים בבית חולים. גם “להוריד לאט לבד” קשה, כי לא יודעים מה הריכוז בבקבוק. הצעד הראשון הוא שיחה עם רופא.
GHB עם קריסטל או מפדרון — למה זה מסוכן?
ממריצים מסתירים את ההשפעה המרדימה של GHB, ולכן לוקחים יותר; כשהממריץ יורד, ה-GHB נשאר — ואז מגיעים אובדן הכרה ודיכוי נשימה. השילוב נפוץ במפגשי כמסקס ומחזק תלות בשני החומרים. הטיפול צריך להתייחס לשניהם.
יש ל-GHB שימוש רפואי?
כן — הצורה הרפואית, נתרן אוקסיבט, מאושרת בארה״ב מ-2002 לטיפול בנרקולפסיה, תחת פיקוח הדוק ובמינון שנקבע ומנוטר על ידי רופא. זה לא אומר שהחומר שנמכר במסיבות בטוח — הריכוז בו לא ידוע, ולעיתים זה בכלל GBL.
האם MAAVAR CLINIC מקבלת אנשים בגמילה חריפה מ-GHB?
בתלות יומית כבדה, עם פרכוסים בעבר או עם אלכוהול ובנזודיאזפינים נוספים, השלב החריף נעשה לרוב בבית חולים — ואנחנו עוזרים לתאם. אחרי השלב החריף, או כשהשימוש אינו מחייב בית חולים, ההמשך אצלנו: ייצוב בהשגחה, טיפול בחרדה, בדיכאון ובטראומה, ושיקום. מבוגרים 18–65.
מי מתקבל ל-MAAVAR CLINIC, ומי לא?
מבוגרים 18–65 עם שימוש ב-GHB או GBL, לבד או עם אלכוהול, ממריצים, קטמין או כדורים, ומי שיש לו גם אבחנה נפשית וגם התמכרות. לא מתקבלים: מתחת ל-18, מעל 65, נשים בהריון, מצב פסיכוטי חריף, סכנה אובדנית מיידית, וגמילה חריפה כבדה שדורשת בית חולים — לכל אלה עוזרים למצוא כתובת.
איך פונים ל-MAAVAR CLINIC, ומה כותבים?
WhatsApp — wa.me/972547578876, טלפון +972 54-757-8876, או דוא״ל dhvny8@gmail.com. כמה שורות: GHB או GBL, מאז מתי, כמה פעמים ביום, מתי בפעם האחרונה, עם מה עוד, והאם היו נפילות, פרכוסים או אשפוזים. בלי שם. חבר, בן זוג או הורה יכולים לכתוב במקומו. עונים באותו יום.
ג׳י כבר לא רק במסיבות — ואתם מפחדים מהטלפון הבא?
כותבים כמו שזה: GHB או GBL, ממתי, כמה פעמים ביום, האם גם בלילה, ומה עוד בתמונה — אלכוהול, קריסטל, מפדרון, קטמין, כדורים. אם היו כיבויים, נפילות או מיון — גם זה חשוב. עונים עוד באותו יום — לאחות שלא מצליחה להשיג אותו, לחבר שמצא אותו על הרצפה, ולמי שכותב בעצמו בבוקר שאחרי. מהשיחה הזאת יוצאים עם כיוון ברור: בית חולים לשלב החריף והמשך אצלנו, מרפאה בקהילה, או ייצוב בהשגחה בווילה. בלי שם ובלי שיפוט. מעבר קליניק, קריית גת.
Email: dhvny8@gmail.com. אובדן הכרה או נשימה איטית — מד״א 101; חשד לסם בכוס או פגיעה — 1202 (נשים) או 1203 (גברים); במצוקה נפשית — ער״ן 1201, 24 שעות.